ישראל עבד כמנקה של בית הכנסת והיה מגיע בקביעות בכל סוף שבוע כדי לנקות את המקום תמורת שלוש מאות שקלים לכל ניקיון. אלא שבאחד הימים הגיע אליו דוד ידידו וסיפר לו ששמע שיש סגולה גדולה לישועה בלנקות בית כנסת, ולכן הוא רוצה לבוא ולעזור לו בחינם בכל פעם שהוא מנקה. וככה בכל פעם במקום עבודה של חמש שעות, הניקיון היה מסתיים לאחר שלוש שעות בלבד. הגבאי ששמע על העוזר החדש של ישראל, בא אליו ואמר: "אני מוריד לך את התשלום משלוש מאות למאתיים שקלים, מכיוון שאתה עובד הרבה פחות הרי יש לך עוזר שבא בחינם!" אבל ישראל טען: "מה אכפת לך שיש מישהו שעוזר לי? אתה הרי מקבל בסוף בית כנסת נקי!" אבל הגבאי השיב: "העוזר שלך, לא הגיע כדי לעזור לך, אלא בשביל לעזור לבית הכנסת ולכן אני מוריד לך מהתשלום, כדי שהרווח יישאר בבית הכנסת!" מה דעתכם, האם הגבאי יכול להוריד לישראל מהסכום לתשלום?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"ד סעיף ב' בדין: 'שכר פועל ובא מטר'.
תשובה לשאלה "בורג משוחרר" (שאלה מס' 709)
תקציר השאלה השבועית: בשכונת הארזים כמעט בכל יום היו נגנבים אופניים חשמליים. בן ציון שחשש ובצדק על האופניים החשמליות היקרות שרכש, החליט 'לטפל' באופניים כאשר קשר אותם בכניסה לבניין. הוא שחרר את הבורג של הגלגל האחורי. בלילה כאשר פרצו לו את המנעול של האופניים, הגנב עלה על האופניים ונסע עליהם אבל הוא לא ידע שהבורג משוחרר ולפתע הגלגל השתחרר מהאופניים והגנב נפל ונחבל והאופניים החשמליות נשברו. לאחר שהגנב נתפס, תבע אותו בן ציון שישלם על האופניים שנשברו ואילו הגנב טוען: "אני נפלתי כי מישהו שיחרר את הבורג ולכן אני לא חייב לשלם על האופניים שנשברו". מה דעתכם? האם מותר לעשות דבר כזה? והאם הגנב חייב לשלם על תשלומי הנזק של האופניים?
תשובה בקצרה: בן ציון עשה כדין ששחרר את הבורג מהאופניים והגנב חייב בתשלום הנזקים.
תשובה בהרחבה: מצאנו בתלמוד הבבלי (מסכת 'דרך ארץ' פרק ה') סיפור על אדם שהגיע להתארח אצל התנא רבי יהושע. האורח היה נראה לו קצת חשוד, ולכן נתן לו רבי יהושע לישון בעליית הגג ולקח לאחר מכן את הסולם כדי שלא יוכל לרדת ממנה. בלילה הכול היה חשוך והאורח שרצה לגנוב את החפצים בבית בא לרדת בסולם, אלא שהוא לא ידע שאין סולם ונפל למטה ושבר את כל עצמותיו. בבוקר ראה אותו רבי יהושע ואמר לו 'טיפש, ככה נוהגים לבוא ולגנוב מהמארחים שלך?' ואז אמר בבית המדרש כלל ש'לעולם יהיו בני אדם בעיניך כליסטים, אבל עליך לכבד אותם – כאילו הגיע אליך רבן גמליאל'. ומכאן למדנו שאדם יכול לשמור על ממונו אפילו אם באמצעות השמירה שיציב על ממונו הוא יודע בבירור שהגנב יכול להינזק.
האם הגנב צריך לשלם על הנזק באופניים?
בהלכה מבואר שאדם שהניח 'סם המוות' בפני בהמת חברו ואכלה ומתה פטור משתלום, מכיוון שאנו אומרים 'היה לה שלא תאכל' וה'תוספות' על המקום הוסיפו שבכל מקרה נזק שאדם מביא על עצמו את הנזק, המזיק פטור מתשלום. כמו במקרה שלנו, שלמרות שבן ציון שחרר את הבורג ולכאורה בגלל זה ניזוקו האופניים, מכל מקום שחרור הבורג כשלעצמו אינו נקרא 'מעשה מזיק' אלא רק בצירוף הנסיעה על האופניים והיות שמי שנסע עליהם זה הגנב, וכתוצאה מהנסיעה שלו נגרם הנזק – הוא נקרא המזיק וחייב לשאת בתשלום כל הנזקים.
