אריק אנדרה היה נרגש מאוד, כשהגיע לרגע שבו הוא עמד בפתחה של אוניברסיטת הווארד שנחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם. במשך כל שנות היסודי והתיכון הוא "קרע" את עצמו על מנת לקבל ציונים טובים. הוא ניגש למועדי ב' במידה והיה צורך ולעולם לא התפשר על פחות מציון מצוין ומעלה. המאמץ והעבודה הקשה השתלמו והוא הצליח להשתחל לאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם – אוניברסיטת הרווארד. הוא קיבל מלגה מיוחדת ללימודי רפואה, עקב מצבו המשפחתי הירוד. והוא ניגש להתחיל את הלימודים בלב מתרונן, מקווה להשיג את מטרתו: לצאת עם מקצוע מכובד ביד שיקנה לו כרטיס יציאה מהשכונה ומהעיר העלובה שבה התגוררה משפחתו.
אריק החל בלימודי הרפואה אצל פרופסור חאן, המרצה הדגול שהתפרסם בקפדנותו ובמזגו הסוער. הלימודים היו קשים ומפרכים, אך לאריק היה כוח רצון ומטרה מוגדרת מול העיניים. הוא הסתער על החומר בכל כוחו ובילה בספרייה לילות כימים. מאמציו ושקדנותו נשאו פרי והוא הוכתר כמצטיין המחזור. אריק ידע לדקלם מתוך שינה את כל האיברים בגוף האדם והידע שלו בתרופות היה לשם דבר ברחבי האוניברסיטה.
חמש שנים חלפו מאז ניצב אריק בשערי הרווארד ואת השנתיים הבאות הוא התעתד לבלות בבית החולים 'מאונט-סיני' בניו יורק. לאחר שנתיים של ההתמחות בבית החולים הוא יזכה בדיפלומת הדוקטור שהוא כל כך חיכה לה. אבל לפני כן, היה עליו לעמוד באימת הסטודנטים – המבחן המסכם של לימודי הרפואה בהרווארד. מבחן מעשי סיזיפי וקשוח שכבר עשה לו שם בעולם האקדמיה כאחד מהמבחנים הקשים ביותר. רק העילית שבעילית הצליחו לעבור אותו בכל שנה, לא סתם רופאים בעלי תעודה מהרווארד הם הרופאים הכי מבוקשים בכל רחבי אמריקה.
הסטודנטים לא הוכנו קודם למבחן וכל שנותר להם ערב המבחן היה לשבת במעונות ולהעלות השערות. "אני שמעתי שמביאים את הסטודנטים למקום אסון ונותנים להם לטפל בפצועים בזמן אמת", זרק לחלל האוויר צ'אד, שותפו לחדר של אריק. "ואני שמעתי שמכניסים אותם למחלקה פנימית והם צריכים להתאים תרופות למטופלים רק על סמך עדויות החולים". אריק הצטמרר, הוא העדיף במקום לחשוב על המבחן ולהיגרר לספקולציות והשערות ללכת לישון מוקדם ולאגור כוחות למבחן המאתגר.
ביום המחרת אסף פרופסור חאן את עשרת התלמידים שנשארו מחמישים תלמידי המחזור וכינס אותם באחד האולמות העתיקים של האוניברסיטה. "שלום לכולכם!" פתח פרופסור חאן: "אני שמח ששרדתם את חמש שנות הלימוד, מגיע לכם מחיאות כפיים רק על זה שלא נשרתם בדרך!" פרופסור חאן מחא כף אל כף ועודד את התלמידים להצטרף אליו, כאשר שככו הדי מחיאות הכפיים, המשיך פרופסור חאן: "המבחן שתעברו היום הוא ראשון ויחיד מסוגו, עוד לא היה כמותו בהיסטוריה של הרווארד או בכל מקום אחר!"
הוא עצר לרגע כדי להשיג אפקט דרמטי ונהנה מפיותיהם הפעורים של תלמידיו. "במבחן, כל אחד מכם יכנס לחדר ניתוח אמיתי ומאובזר ויידרש לבצע ניתוח בזמן אמת". אריק כמעט בלע את לשונו, הוא עדיין לא קיבל תואר דוקטור וכבר יצטרך לקבל אחריות על חיים של מישהו אחר! "אבל, אין צורך להילחץ", שבר פרופסור חאן את המתח במבט משועשע: "הפציינט שלכם יהיה רובוט מיוחד שתוכנן ותוכנת במיוחד כדי לחקות התנהגות אמיתית של גוף אנושי. הציון שלכם יורכב משלושה פרמטרים: 1. מהירות 2. ביטחון 3. שימת לב לפרטים הקטנים. קדימה, צאו לדרך!" סיים דוקטור חאן והקליק על שעון העצר שלו.
אריק נכנס אל החדר ובחן את הרובוט ששכב שרוע על מיטת הטיפולים, הוא אכן היה נראה זהה לגוף אנושי אמיתי. אריק עטה כפפות ובחן את הרובוט, הוא זיהה מיד על פי הכללים שלמד שמדובר במקרה של התפוצצות תוספתן. הוא ניגש מיד לעבודה, חתך, הוציא, סגר, הדביק, תפר ויצא אל האולם המרכזי. פרופסור חאן חיכה לו שם לבדו. "אריק, אני שמח לבשר לך שאתה המתמודד הראשון שסיים את המבחן, אני פחות שמח לבשר לך שתיאלץ ללמוד סמסטר נוסף לפני שאוכל להוציא אותך להתמחות…"
אריק כמעט בכה: "אבל למה? עשיתי הכול כמו שצריך!" פרופסור חאן הביט בו ואמר: "אתה יודע? אני הגעתי מאותה עיר ושכונה עלובה שם אתה גר, הכרתי את אביך המנוח ומשפחתך מאוד חשובה לי. אבל לא אני הוא הנושא. אתה הנושא, אתה לא שם לב לפרטים וזה בדיוק מה שהכשיל אותך במבחן, נכון שהיית רגוע ופעלת בקור רוח ובמהירות. אבל לא שמת לב לפרטים הקטנים!"
אריק בלע את רוקו בתדהמה והפרופסור המשיך: "הסרת את התוספתן המודלק ובכך הצלת באופן מיידי את חיי המטופל, אבל לא שמת לב לאדמומיות נוספת שמעידה כי הזיהום כבר הספיק להתפשט בחלל הבטן. היה עליך לתת עירוי אנטיביוטי באופן מיידי, אבל כפי שאמרתי: "אתה לא שמת לב לפרטים הקטנים. קח את הסמסטר הנוסף ותשקיע בפרטים הקטנים גם שלך וגם של הפציינטים שבהם אתה הולך לטפל, בהצלחה!"
פרשתנו פותחת בפסוק "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". מסבירים חז"ל כי מדובר על מצוות שאדם דש בעקביו. כלומר, לעיתים צריך להקפיד דווקא על הדברים שנראים לנו מינוריים וחסרי חשיבות, אך האמת היא שדווקא ההקפדה על הדברים הקטנים הללו מעניקה את המפתח להצלחה.
