משפחת כהן החליטה לצאת לטיול קיץ במהלך החופשה ושכרה סירת מנוע גדולה לשיט בכינרת, הם היו אמורים להחזיר את הסירה לאחר שעתיים. אבל אדון כהן שהתלהב מהנסיעה בסירה התרחק מאד מהחוף שבו שכרו את הסירה ולאחר שעתיים הסתבך במציאת החוף המתאים להחזרת הסירה. הוא חיפש את החוף ורק אחרי קרוב לשעה של חיפושים, הוא מצא את החוף שבו שכרו את הסירה והחזיר אותה למעגן. בעל הסירה פנה אליו ואמר: "הפסדתי בגללך עוד לקוח שעמד כאן והמתין ולבסוף הלך, עכשיו תשלם לי על שעה נוספת של שכירת הסירה!" ואילו אדון כהן טוען: "אני לא נהניתי מהשייט, בסך הכול חיפשתי את החוף. למה אני צריך לשלם לך על שעה נוספת כשבשעה הזאת רק חיפשתי את החוף ללא הפסקה?" מה דעתכם? האם אדון כהן צריך לשלם על שעה נוספת?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"י סעיף ג' בדין: 'האם שכירות שמתארכת באונס חייבת בתשלום' ובסמ"ע על המקום.
תשובה לשאלה "הצפה בלתי צפויה" (שאלה מס' 706)
תקציר השאלה השבועית: אדון הורביץ רכש לילדיו בריכה ענקית שהותקנה בגינה ובמשך כל ימי החופש בילו ילדי משפחת הורביץ בבריכה החדשה. באחד הימים נקרעה הבריכה בפתאומיות וזרם מים אדיר פרץ מהצינור שבקומת הכניסה היישר לדשא של השכן שהתגורר במפלס התחתון. השכן מיהר לסתום את הצינור עם פקק כדי שכמויות המים לא יציפו לו את הגינה, אבל בגלל שהמים נשארו בגינה, המרפסת שלו הוצפה ונגרם לו נזק כבד. אדון הורביץ פנה בטענה לשכן מלמטה ותבע ממנו תשלום על הנזק, אבל השכן טען: "אני בסך הכול סתמתי צינור של מים שנוזל לי על הדשא ולא עשיתי לך שום נזק, וחוץ מזה הגנתי על עצמי מהנזקים שהמים שלך היו יכולים לגרום בגינה שלי…" מה דעתכם? האם השכן צריך לשלם על הנזקים לאדון הורביץ?
תשובה בקצרה: נראה שהשכן שסתם את הצינור עשה כראוי ופטור מלשלם את הנזקים שנגרמו לאדון הורביץ, מצד שני אדון הורביץ פטור מתשלום הנזקים שנגרמו לשכן.
תשובה בהרחבה: מצאנו בדברי האחרונים ('חזון איש' מסכת 'בבא קמא' סימן ב') שמים שגורמים נזק יש להם דין של 'אש' כיון שההגדרה של 'אש' היא לכל דבר שהוא שייך לאדם מסוים, שהולך ומזיק ולאו דווקא במקום שהוא עומד אלא מתפשט במקומות אחרים. ולכן מבחינת חיוב השמירה של הבעלים, הוא מחויב בשמירה כדין 'אש' אם בכל זאת המים גרמו לנזקים.
מה הדין אם שמר על המים ובכל זאת נגרם נזק?
במקרה שלנו אדון הורביץ שמר על הבריכה כפי שנהוג לשמור על בריכה כדרך העולם, אלא שהבריכה נקרעה ב'אונס' שבמקרה כזה הבעלים פטור מתשלום הנזקים כפי שראינו בחיוב הדין של 'אש'. ונפסק להלכה שאם הבעלים שמר כראוי, הוא פטור מתשלום הנזק ולכן אדון הורביץ פטור מתשלום על הנזקים שגרמו מי הבריכה. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן תי"ח סעיף ב')
האם מותר לניזק להציל את עצמו על חשבון המזיק?
ראינו בהלכה שאם אדם ראה נזק שנמצא בדרכו אליו, והוא יכול למנוע מעצמו את הנזק אפילו בצורה שמישהו אחר יגרם לו נזק כיוון שהוא מגן על עצמו, הדבר מותר כיוון שהוא יכול להגן על עצמו מנזקים. ולכן בסיפור שלנו השכן עשה כהוגן בכך שמנע את עצמו מהנזקים. (סימן שפ"ח סעיף ב' בדברי הרמ"א)
