כשאדון פלדמן קרא ליוסל'ה אליו לחדר, הרגיש יוסל'ה שהשיחה הזו לא הולכת להיות נעימה בכלל. אבל כשאדון פלדמן התחיל בשיחה, התברר ליוסל'ה שתחושת הבטן שלו הייתה נכונה: "תשמע יוסל'ה" אמר לו אדון פלדמן, "אנחנו כאן בחברת התעופה שלנו מחפשים קודם כל אנשים עם ראש גדול ויצירתיות, אנשים עם אש בעיניים ובעיקר כאלו שרוצים להיות כאן ומבינים את גודל השליחות. אלא שלצערי יותר מידי פעמים בחודש האחרון גילינו שהשארת חללים מלוכלכים במטוסים שהיו אמורים להיות נקיים תחת אחריותך. אין לי ברירה אלא לומר לך מצד ההגינות שאנחנו שמים אותך במעקב ובאם יהיו עוד תקלות בעתיד, זה יוכל להוביל להשלכות שלצערי יהיו דרמטיות על העתיד שלך בחברת התעופה שלנו".
יוסל'ה שמע את אדון פלדמן ויצא מהשיחה רועד כולו, הוא לא האמין שעתידו המקצועי בסכנה. יש לו אישה ושבעה ילדים לפרנס ואין סיכוי שהוא הולך לאבד את העבודה שלו. הוא חייב אם כן, להתחיל להגדיל ראש ויותר מזה, להראות לממונים עליו ששווה להם להעסיק אותו. הוא החליט שהפעם הוא כבר יראה להם מה זה ניקיון אמיתי.
יוסל'ה החל לעשות את עבודתו הרגילה – והתחיל עם שטיפה של בטן המטוס אולם החליט שהפעם הוא ישטוף את בטן המטוס בלחץ מים גבוה, אולם מחשבה אחת הטרידה אותו: תמיד אמרו לו שעליו להיזהר מעינית מד הגובה המשדרת ישירות למחשב הטיסה הראשי, מאחר שמדובר ברכיב אלקטרוני עדין ביותר ולחץ מים גבוה יוכל לסכן את שלימות העינית. הוא ידע שהוא חייב לכסות אותה עם סרט הדבקה אטום למים ולכן חזר למחסן הראשי, מצא סרט הדבקה וחזר לכסות את עינית מד הגובה, אטם אותה כמו שצריך ואז החל לשטוף את בטן המטוס בלחץ מים גבוה, הוא כמובן הקפיד לשטוף הכול כמו שצריך כמה פעמים ואז בסוף שעה של עבודה היה בטן המטוס מבריק ומצוחצח.
"בוא תראה מה זה עבודה, מר פלדמן!" אמר יוסף בנימה של סיפוק ושביעות רצון. "בוא נראה אותך עכשיו מתלונן עליי!"
כעבור עשרים וארבע שעות החלו שני הטייסים של חברת התעופה לחמם מנועים רגע לפני ההמראה שיועדה לאחת עשרה בלילה לפי שעון ישראל. הם ווידאו שעשו את כל הבדיקות השגרתיות הרגילות וביקשו אישור המראה ממגדל התעופה שביקש מהם להמתין עוד כמה דקות עקב עומס חריג בשדה. בסופו של דבר הגיע האישור המיוחל ושני הטייסים החלו לחמם מנועים עד שמטוס הבואינג החל לרוץ על המסלול עד שכעבור כמה רגעים מאות הטונות שלו קרעו את האוויר ופילסו את דרכם כלפי מעלה בדרך לנמל התעופה הית'רו באנגליה.
לאחר המראה של כמה דקות היו בטוחים שני הטייסים שהם הגיעו לגובה השיוט הרגיל. אלא שצפצופי מחשב הטיסה הראו להם משהו לא תקין, לפי הניסיון של אלפי שעות הטיסה שלהם הם אמורים להיות הרבה יותר גבוהים ממה שהראה להם המכשיר שכעת החל לתת התראות אבטחה בתדירות הולכת וגוברת. ומאחר שזאת הייתה טיסת לילה, הרגישו שני הטייסים חוסר אונים, היות ולא היה להם על מה להסתמך מלבד מכשיר מדידת הגובה של המטוס שכעת הבינו שהוא מזייף בצורה משמעותית.
כעבור התייעצות בהולה עם מגדל הפיקוח החליטו שני הטייסים לבטל את מסלול הטיסה המתוכנן שלהם ולחזור בחזרה לנתב"ג תוך כדי שהם שולחים אותות מצוקה למגדל הפיקוח אודות עינית מד הגובה שכפי הנראה מקולקלת. בינתיים בזמן הזה, החלה בהלה של ממש במסלול הנחיתה והתקבלה קריאה מתאימה במד"א, פיקוד מרכז כמו גם עוד עשרות רכבי חילוץ והצלה שדהרו לעבר נתב"ג והתפרסו ליד המסלול בניסיון לאבטח את האירוע. שני הטייסים החלו לראות שוב את האורות של נתב"ג וכיוונו את המטוס לנחיתה. כעת היה להם ברור לחלוטין שמד עינית הגובה במטוס התקלקל מאחר שהוא דיווח להם שהם נמצאים בגובה 9700 רגל כאשר הם כבר התכוננו לנחיתה ורק על סמך ניסיונם הרב הצליחו לחשב את הגובה, לפי חישוב חירום שביצעו תוך כדי נחיתה.
בסופו של דבר הצליחו שני הטייסים המנוסים לנחות בשלום ולהשיב את הנוסעים הרבים בבטחה, ומיד נפתחה חקירת האירוע כדי להבין מה השתבש.
כעבור שעתיים נפתרה התעלומה, היה זה סרט ההדבקה שנמצא על מד עינית הגובה. הדבק שיוסל'ה שכח להסיר אחרי שהחליט להגדיל ראש ולנקות את בטן המטוס בלחץ מים גבוה…
למרות כל הבדיקות שהמטוס עובר לפני ההמראה, אף אחד לא חשב לבדוק דבר שנראה לכולם ברור לגמרי – שעינית מד הגבוה תהיה פנויה לחשב את המרחק ושאף עובד ניקיון יצירתי מדיי לא יכסה אותה בנייר דבק. ולכן אנחנו מבינים, מדוע אומרים ש'אלוקים נמצא בפרטים הקטנים' כי גם חתיכה של נייר דבק יכולה לבטל טיסה שלימה ולפגוע במערכת טכנולוגית אדירה שעולה עשרות מיליוני שקלים.
