דניאל היה בשלב מתקדם של סיום השיפוצים בבית החדש, הוא הזמין ריצוף מיוחד בצבעי שמנת בגודל מטר וחיכה לרגע שבו יסיימו את הקירות ויתחילו להדביק את הריצוף. באותו בוקר כשהגיע הריצוף דניאל היה מחוץ לעיר, אבל כששמע שהריצוף הגיע נתן הוראה לפועל להתחיל ולהדביק את הבלטות. כשהגיע בערב, חשכו עיניו של דניאל והוא נדהם לגלות שהריצוף שהגיע זה לא הריצוף שהזמין. הבעיה הגדולה שהפועל שידע שדניאל לחוץ לסיים מהר את השיפוץ, הזדרז וכבר הצליח לרצף שני חדרים. דניאל הרים טלפון לבעל החנות וביקש לבטל את עסקת הריצוף, בטענה שזה לא מה שהוזמן מראש. אבל בעל החנות טען: "אני לא אמור לספוג את ההפסד של המטרים של הריצוף שכבר הודבק, יש לך בעיה שלא בדקת את הרצוף לפני שהתחילה העבודה! תחזיר לי את כל הריצוף שקיבלת ואני אתן לך את המרצפות שהזמנת מראש!" מה דעתכם? ומי לדעתכם צריך לשלם לפועל על העבודה המיותרת?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"ב סעיף כ"א בדין: 'מכר לחברו זרעים ולא צמחו'. סימן י"ד סעיף ה' בדין: 'מוציא הוצאות על פי חברו'.
תשובה לשאלה "הזיכוי העתיק" (שאלה מס' 639)
תקציר השאלה השבועית: לאחר הולדת הנכדה נכנס משה הסבא הטרי בהתרגשות לחנות מוצרי התינוקות 'בייבי קלאס' וביקש לרכוש עריסה עבור התינוקת החדשה. לאחר שבחר את הדגם הרצוי והגיע לקופה, הוציא משה שובר זיכוי על סך שש מאות שקלים והגיש אותו למוכר. הלה הביט בתאריך ופניו קדרו, הוא פנה למשה ואמר: "תהיה בריא ידידי, הזיכוי שלך הוא מלפני ארבע שנים! לא מביאים זיכוי כזה עתיק לחנות, אני לא יכול לקבל את הזיכוי הזה!"
"למה, מה הבעיה?" תהה משה: "הרי אין תאריך של פג תוקף על הזיכוי, כשאני שילמתי לך אתה קיבלת מזומן. כעת הגיע הזמן שאני יכול להשתמש בזיכוי, אין סיבה שלא תקבל אותו!"
"עדיין, אני לא יכול לקבל זיכוי אחרי ארבע שנים!" ניסה להסביר המוכר את הבעיה. בין השניים פרץ ויכוח ובסופו הוחלט לפנות לרב השכונה, לספר לו את הצדדים כדי שיכריע בשאלה. מה לדעתכם פסק הרב?
תשובה בקצרה: מעיקר הדין בעל החנות לא חייב לקבל את הזיכוי, אבל לפנים משורת הדין אם לא נגרם לו הפסד, הוא צריך לקבל אותו ולתת ללקוח להשתמש בזיכוי.
תשובה בהרחבה: נפסק להלכה שכל תנאי שעושה המוכר עם הקונה בשעת הקנייה – התנאי קיים ואם לא התקיים התנאי – המקח מתבטל ולא מתקיים המכר ולא משנה האם הם כתבו את התנאי בכתב, או שסיכמו אותו ביניהם בעל פה בכל מקרה התנאי קיים. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ר"ז סעיף א')
דבר נוסף שמצאנו בהלכה שבכל תנאי לא הולכים אחרי הניסוח של הדברים, אלא אחרי המטרה שעבורה נוצר התנאי מלכתחילה. לדוגמא: אדם שהתנה עם חברו שמסכים לתת לו סכום מסוים, בשביל שיגור קרוב אליו בעיר שלו. לא מדקדקים דווקא שיגור באותה עיר, אלא שאפילו אם יש עיר אחרת שקרובה מאד למקום מגוריו של החבר – אנו מניחים שזאת הייתה מטרת התנאי ולא מדקדקים אחרי המילים שנאמרו בנוסח התנאי עצמו. (סימן ס"א, סעיף ט"ז)
אבל מצד שני, במידה ואדם התנה תנאי שאינו הגיוני – זכותו להתנות אותו ואם התנאי לא התקיים, המכירה מתבטלת ודוגמא לדבר מצאנו ב'שולחן ערוך' שמי שעשה תנאי עם אישה ואמר לה: "הרי את מקודשת לי, על מנת שקוראים לי שמעון והתברר ששמו יוסף – אינה מקודשת כיוון שלא התקיים התנאי והוא הרי מקפיד על קיום התנאי וטרח להתלות בו את תוקף הקידושים.
בסיפור שלנו
כיוון שבמקרה שלנו אף על פי שבעל החנות לא כתב זאת בכתב בזיכוי עצמו שלזיכוי יש תוקף מסוים שבו ניתן לממש אותו, בין אם יש סיבה הגיונית לעשות זאת ובין אם אין לכך סיבה הגיונית זכותו המלאה להתנות את התנאי הזה מראש. מכל מקום, אם לא נגרם לו מכך הפסד ממשי מן הראוי שיפצה את הקונה לפנים משורת הדין ויקבל את הזיכוי תמורת המוצרים.
