אמנון, הגבאי המסור של בית הכנסת, התמיד בחיפוש אחר עוברי אורח להשלמת המניין מדי יום. באותו בוקר חל יום האזכרה לאביו, והוא נזקק במיוחד למניין שלם כדי לומר קדיש. בעודו מחפש את המתפלל העשירי, הבחין בדורון, אדם שאינו שומר תורה ומצוות, שעבר ברחוב. אמנון פנה אליו בבקשה להצטרף למניין והציע לו תמורה של חמישים שקלים. דורון סירב בתחילה, אך החליט לנצל את המצב ודרש מאתיים שקלים. בלית ברירה הסכים אמנון לדרישתו. דורון הצטרף למניין, ובתום התפילה, כשדרש את התשלום המובטח, שלף אמנון מכיסו חמישים שקלים בלבד ואמר: "הנה מה שהבטחתי בהתחלה, ותודה שבזכותי זכית להתפלל בבית הכנסת…" כמובן, דורון התעקש לקבל את מלוא הסכום שסוכם. האם אמנון מחויב לשלם את הסכום המלא, או שמא גם דורון חייב להתפלל והאם זיכוי זה מספיק? ומה לגבי גובה התשלום – האם עליו לשלם את הסכום שדורון דרש או רק את המחיר המקובל בשוק למטרה זו?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רס"ד סעיף ז' בדין: 'טענת משטה אני בך' וב'נתיבות המשפט' על המקום. ובסימן פ"א סעיף א' בדין: 'שכירות בדבר מצוה' וב'קצות החושן' וב'נתיבות המשפט' על המקום.
תשובה לשאלה 'להרגיז את הכריש' (שאלה 844):
תקציר השאלה השבועית: צחי ויוסי נהגו להפליג בסירת הדיג שלהם סמוך לחופי חדרה ולהתגרות בכרישים המקומיים. באחד הימים הצליחו להרגיז כריש גדול במיוחד ובדיוק אז עבר במקום עמוס הצוללן, שהיה רגיל במשך שנים לשחות לצד הכרישים מבלי שיפגעו בו. הפעם, בהיותו מוסת, תקף הכריש את עמוס ופצע אותו ברגלו, מה שהצריך שיקום ממושך. כעבור מספר חודשים נתקל עמוס בתיעוד המראה את צחי ויוסי מתגרים בכריש והחליט לתבוע מהם פיצוי על נזקיו. האם יוכל לתבוע מהם את הנזק?
המושג ההלכתי: צער בעלי חיים דאורייתא.
תשובה בקצרה: צחי ויוסי עברו על איסור 'צער בעלי חיים', אך אין אפשרות לחייבם בתשלום הנזקים.
תשובה בהרחבה: מוסכם בהלכה ונפסק להלכה ש'צער בעלי חיים' הוא איסור מן התורה. כך למדנו לגבי בהמה הנושאת משא כבד ויש לפרוק ממנה, וכן לגבי בהמה אחרת שרבצה בהמשך הדרך ויש להקימה – שני המקרים נחשבים למצוות מהתורה. ההלכה קובעת שפריקת המשא מהבהמה הסובלת קודמת לטעינת הסחורה, בשל צער הבהמה. כמו כן, אסור לאדם לאכול לפני שהאכיל את בעלי החיים שברשותו (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רע"ב סעיף י', תלמוד בבלי מסכת 'בבא מציעא' דף ל"ב).
לעניין תביעת הנזיקין, עמוס אינו יכול להטיל על צחי ויוסי חובת תשלום, בדומה לדין 'משסה כלבו של חברו' (סימן שצ"ג סעיף א'). כשם שמי ששיסה כלב פטור מתשלום מאחר שמדובר ב'גרמא בנזיקין' ולא בנזק ישיר, כך גם במקרה זה – צחי ויוסי גרמו לכריש להיות נסער ותוקפני, אך לא הסבו נזק ישיר לעמוס בידיהם, ולכן פטורים מתשלום.
