מוטי היה חייב לנתי כסף במשך מספר חודשים. ברגע שנזכר בחוב מיהר לפרוט את הדולרים שהיו ברשותו ולשלם את החוב במלואו. אבל כשנתי הגיע להפקיד את הכסף בבנק, גילה לתדהמתו שהבנק לא הפקיד את הכסף בחשבון מכיוון שהשטרות היו מזויפים. הוא חזר למוטי ודרש ממנו לשלם את החוב בחזרה בשטרות מקוריים. מוטי אמר לו להחזיר את השטרות כדי שיוכל להחזיר אותם לחלפן שפרט עבורו את הדולרים. אבל לנתי לא הייתה דרך להשיג את השטרות הללו בחזרה, מכיוון שהבנק החרים אותם לפי החוק. האם לדעתכם נפרע החוב של מוטי לנתי? והאם לנתי יש טענה כלפי מוטי שגרם לו הפסד כספי, כיוון שעכשיו הוא לא יכול להחזיר לו את השטרות? מה דעתכם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:
תשובה לשאלה 'פלאפל בביט' (שאלה 856):
תקציר השאלה השבועית: שמשון הלך לאכול בפלאפל ושאל האם אפשר לשלם בביט. המוכר אמר שאין בעיה. כשסיים לאכול, הקריא לו בעל הפלאפל את המספר של הביט כדי שיבצע העברה. שמשון ביצע העברה מיידית של ארבעים שקלים והראה לו את ההעברה, אבל התברר ששמשון טעה בספרה והעביר את הכסף למישהו אחר. בעל הפלאפל תבע משמשון לשלם, אבל שמשון טען שזה המספר שהוא שמע, וגם הראה לו שביצע העברה. מה דעתכם, האם שמשון צריך לשלם שוב על האוכל? והאם יש הבדל אם הטעות במספר הייתה של המוכר או של הקונה?
המושג ההלכתי:
תשובה בקצרה: אם הטעות היא של בעל הפלאפל, שמשון פטור. ואם הטעות היא שלו, הוא חייב לשלם. ואם יש ויכוח ביניהם של מי הטעות, שמשון פטור מתשלום.
תשובה בהרחבה: למדנו בהלכה לגבי מלווה שאמר ללווה: תחזיר לי בבקשה את הכסף שאתה חייב לי עבור ההלוואה עם פלוני, ואותו שליח שביקש ממנו המלווה להחזיר איתו את הכסף, ברח ונעלם, במקרה כזה הלווה פטור, כיוון שהוא 'הוציא מעות על פי המלווה' והא ערב על השליחות הזאת, ולכן הוא פטור מתשלום ההלוואה. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קכ"א סעיף א', סימן י"ד סעיף ה' בדברי הרמ"א)
מה הדין אם הטעות של הקונה?
במקרה כזה, כשברור לשני הצדדים ששמשון הוא זה שטעה בספרה וביצע העברה בטעות לאדם אחר, הוא חייב לחזור ולשלם שוב לבעל הפלאפל, מכיוון שהוא מצידו לא קיבל שום תמורה על הפלאפל שמכר לו, וזאת בעיה של שמשון שטעה במספר שאליו העביר את הכסף.
מה הדין אם יש ספק או ויכוח ביניהם של מי הטעות?
ראינו בהלכה לגבי שני אנשים שכל אחד טוען טענת 'ברי', שברגע שיש אנשים שיש להם את טענת 'ברי', הכלל ההלכתי הוא ש'המוציא מחברו עליו הראיה', ולכן יהיה על בעל הפלאפל להביא ראיה שאכן שמשון הוא זה שטעה בספרה. אבל אם בעל הפלאפל אמר בצורה נכונה את המספר ושמשון לא יודע האם הוא טעה, זאת טענת 'ברי ושמא', והכלל במקרה כזה הוא ש'ברי' עדיף ולכן הוא חייב בתשלום.
