אוריאל שכר דירה למגורים, ובעל הבית עשה איתו תנאי ברגע שהוא נכנס לדירה, שכשהוא עוזב את הדירה עליו לצבוע אותה, שתהיה כמו שהוא קיבל אותה. וככה הם חתמו על החוזה. אחרי שנתיים עזב אוריאל את הדירה וכשבא לבצע את הצביעה, הוא ראה שבעל הבית עושה שיפוץ בדירה ומחליף ריצוף ודלתות ושובר קירות. הוא ניגש לבעל הדירה ואמר: "תראה, נכון שהתחייבתי לצבוע אבל אם אתה גם ככה משפץ, אז תצבע אתה. כי אני התחייבתי להחזיר את הבית לקדמותו". אבל בעל הדירה טוען: "התחייבת לצבוע, מה זה משנה לך אם שיפצתי. או שתצבע בעצמך או שתשלם את עלות הצביעה". מה דעתכם? האם אוריאל צריך לצבוע את הדירה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף כ' עמוד ב' שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קע"ד סעיף א' בדין: 'האם כופין על מידת סדום'. או שכיוון שהתחייב הוא חייב לעמוד בהתחייבות.
תשובה לשאלה 'נזק לרחפן' (שאלה מס' 794)
תקציר השאלה השבועית:
דודי ישב להנאתו במרפסת של הבית, ופתאום הגיע מולו, ללא התראה מוקדמת, רחפן עם מצלמה ונעמד בדיוק מעליו. דודי הסתכל לכל עבר וחיפש את מפעיל הרחפן. כשראה שאין אף אחד בסביבה והרחפן לא מתכונן לזוז מהמרפסת שלו, הוא לקח את בקבוק הבירה שהיה על השולחן, זרק על הרחפן והפיל אותו על הכביש. אחרי שתי דקות דפק בדלת השכן ממול ותבע ממנו לשלם על הרחפן. אבל דודי טען: "הרחפן שלך נעמד מעל המרפסת שלי וצילם אותי, אסור לך לצלם בשטח הפרטי שלי! הדרך היחידה שלי לעצור את הצילומים הייתה רק על ידי שבירת הרחפן, וזה מה שעשיתי. אני לא צריך לשלם לך כלום". מה דעתכם? האם דודי צודק או שהוא חייב לשלם על הנזק?
תשובה בקצרה: דודי עשה כדין, והוא פטור מתשלום על הרחפן שפלש לרשותו.
תשובה בהרחבה: יש מושג המובא בגמרא ובהלכה הנקרא 'איסור היזק ראייה'. הגמרא במסכת 'בבא בתרא' דורשת מהפסוק בפרשת בלק "וירא את ישראל שוכן לשבטיו" ששם הבחין בלק שפתחי האוהלים של עם ישראל אינם מכוונים זה כלפי זה, כדי למנוע היזק ראייה, ולכן אמר בלק שישראל ראויים שתשרה אצלם השכינה. ומכוח הלימוד שנלמד בגמרא נפסק להלכה (טור סימן קנ"ד) שאסור לאדם לגרום 'היזק ראייה' לחברו, כי פתחי חלונות או דלתות שהם זה מול זה, אפילו אם השכן מוחל לו על כך עדיין האיסור בתוקף מכיוון שהאיסור הזה הוא לא רק עניין של 'בין אדם לחברו' אלא עניין גם של 'בין אדם למקום' ומשום דיני צניעות, ולכן מחילה של השכן בעניין הזה לא תועיל או תדחה את האיסור. ומכאן ראינו שאסור לאדם אפילו להציץ לבית של חברו. מעבר לכך שאסור לפתוח חלון מול חברו, יש איסור גמור להציץ לתוך בית חברו. והוסיף בעל ספר 'מאירת עיניים' (סעיף קטן י"ד) שאפילו אם האדם עומד מול החלון של חברו, אפילו שאין לו שום כוונה להציץ לו לתוך הבית, עדיין הוא עובר באיסור 'היזק ראייה' כיוון שאחרים חושבים שהוא עומד ומביט לתוך הבית. ולכן אסור לו גם לכתחילה לעמוד במקום כזה, שאנשים יחשדו בו שהוא מציץ לתוך הבית.
מה הדין במקרה שלנו?
ברור שהיה אסור לשכן להעמיד את הרחפן עם המצלמה מעל המרפסת של דודי, וזה נכלל באיסור 'היזק ראייה'. ולכן אם הניזק שבר את המצלמה או הרחפן הוא פטור מתשלום, כפי שלמדנו כבר כמה פעמים שבמקרה שנגרם נזק לאדם הוא עושה דין לעצמו במקום שאין לו אפשרות אחרת כדי להינצל מהפגיעה.
