מתנדבי "מהפכה של שמחה" בבית החולים "הדסה" סיפרו לנו:
באחד הימים היינו עדים לאירוע מרגש מאוד. דפקנו על אחת הדלתות במחלקה בבית החולים. כשהדלת נפתחה פגשנו במבטים עצובים מאוד. בני משפחתה של חולה מבוגרת שהייתה מאושפזת שם כבר כמה ימים, אמרו שאין לנו מה להיכנס: מאז הבוקר האמא לא מתעוררת… היא מחוברת למכשירים שונים, ושקועה בתרדמה עמוקה. במשך שעות נעשו ניסיונות להעירה, ולשווא…
שאלנו בנימוס אם אנחנו יכולים בכל זאת להיכנס ולנגן קצת, הנפש שומעת גם תוך כדי תרדמה…
הם הסכימו והכניסו אותנו פנימה.
עמדנו וניגנו יחד כמה שירי תפילה ובקשה, בני המשפחה ישבו מסביב למיטה ופיזמו יחד איתנו. לפתע שמנו לב לתנועה קלה מכיוון המיטה… לאט לאט התעוררה האישה המבוגרת וחזרה לתקשר.
את מה שלא עשו המילים הצליחו לעשות הצלילים והמנגינות.
יצאנו משם בהודיה ובהתרגשות על הזכות.
