זוהר קיבל אישור מהעירייה להרחבת המרפסת הקטנה של הסלון לצדדים. מספר חודשים לאחר סיום העבודות, התלוננה השכנה מלמטה שהיונים שעומדים על גג המרפסת שלו מלכלכים לה את הכביסה שבחצר. זוהר טען להגנתו שאין לו דרך להרחיק את היונים והציע לה לשלם סכום של אלף וחמש מאות שקלים עבור התקנת קוצים להרחקת היונים, אבל השכנה טוענת שהיא לא מעוניינת לשלם על הקוצים ותובעת ממנו להתקין אותם על חשבונו. מי לדעתכם צודק?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קנ"ה סעיף כ"ה בדברי הרמ"א וכן בסעיף ל"ט והאם זה נחשב לנזק ישיר.
תשובה לשאלה 'תמונה יוקרתית' (שאלה 812)
תקציר השאלה השבועית: ג'ימי היה צייר מתחיל כאשר פנה אליו יואב וביקש ממנו ציור נוף בהזמנה אישית. הוא הסכים לשלם עליו 500 דולר. כשג'ימי סיים את העבודה הוא אמר שהציור שווה לדעתו אפילו יותר. בתגובה אמר יואב: "תשאיר את הציור אצלך כתשלום על העבודה!" ג'ימי לקח את הציור, ולאחר שפרסם אותו למכירה במכרז הוא קיבל הצעה של 5,000 דולר. כשיואב שמע על ההצעות הגבוהות שקיבל ג'ימי על התמונה, חזר בו ואמר שהוא רוצה לשלם את 500 הדולרים שהתחייב. מה דעתכם – האם ג'ימי יכול לדרוש את הכסף במקום את התמונה? והאם יואב יכול לחזור בו מדבריו מלכתחילה?
תשובה בקצרה: ג'ימי יכול היה לדרוש מיואב כסף, אבל ברגע שהסכים לקחת את הציור בחזרה הציור שייך לו, ויואב לא יכול להתחרט ולשלם לו את הסכום שסוכם מהתחלה.
המושג ההלכתי: 'תשלום שכירות' האם כפועל או אומן.
תשובה בהרחבה: מצאנו בגמרא מקרה לגבי אדם שביקש מפועל שיבוא לעזור לו להכין תבן וקש, ובסיום העבודה אמר אותו אדם לפועל שייקח מערמות התבן והקש כשכר על עבודתו (תלמוד בבלי, מסכת 'בבא מציעא' דף קי"ח). המשנה מלמדת שהפועל יכול לדרוש שהוא רוצה דווקא כסף על עבודתו, כיוון שבעל הבית בהתחייבותו צריך לשלם שכר לפועל – ושכר משמעותו כסף. נוסף על כך, בעל הבית מעמיס על הפועל עבודה למצוא מי שיקנה ממנו את הקש והתבן, והוא לא הסכים לכך מתחילה. וכך נפסק להלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"ו).
מצד שני, במקום אחר בהלכה ראינו שאדם שביקש מצורף שיעשה לו כלי מכסף ואמר לו "טול אותו בשכרך", נפסק שם שאם מדובר בחפץ שאינו נמכר בשוק אינו יכול לומר זאת, כיוון שזה נזק ישיר. מתוך דברי ההלכה הזו אפשר לדייק שאם זהו אכן דבר שנמכר בשוק, הדין יהיה הפוך ממה שהזכרנו למעלה.
בעל 'נתיבות המשפט' מחלק את הדברים ומסביר: אם אמר לו 'תעשה את הכלי ואני אקנה אותו ממך', אך לא שכר אותו באופן מיוחד לביצוע הפעולה, אלא רק נתן לו התחייבות שיקנה ממנו – יכול לתת לו את הכלי בשכרו אם אין בכך נזק ישיר. אבל במקרה שהוא שכר אותו שיעזור לו והתחייב לשלם לו על עבודתו, הוא יהיה חייב לשלם לו כסף ממשי על העבודה. ולכן במקרה שלנו, שיואב שכר את ג'ימי עבור הציור עצמו, הוא מתחייב לשלם לו כסף, ולכן הציור שייך לג'ימי ויואב לא יכול להתחרט ולשלם לו כפי שסוכם בהתחלה.
