מספר לנו הרב אסף צוף, רכז מדרשת "שלום לעם" בגבעת משואה:
בסניף שלנו יש נערים ותיקים יותר, שכבר מניחים תפילין ובקיאים קצת בתפילות וכו', ויש נערים חדשים שרק באים לשיעורי התורה וחסר להם ידע בסיסי ביותר ביהדות, אך הם מבקשים ללמוד ולהכיר.
באחד מאירועי הסליחות שערכנו לפני ראש השנה, צפינו שיהיה עומס גדול מאוד ורבני המדרשה לא יוכלו לתת תשומת לב לכל הנערים שיגיעו. פנינו לנערים הוותיקים וביקשנו את עזרתם, אמרנו להם שאנחנו ממנים אותם ל"רבנים", וכל אחד מהם צריך לשמש כ"רב" אישי עבור אחד הנערים החדשים. הסברנו להם את חשיבות התפקיד של מי שעוזר ומשפיע על אחרים, ונתנו להם להבין שאנחנו סומכים עליהם שהם ידאגו אישית ל"תלמידים" שלהם.
כשבועיים שלוש לאחר מכן, בערב חג הסוכות, התקשרתי לאחד הנערים החדשים, התעניינתי בשלומו והצעתי לדאוג לו לסט ארבעת מינים לחג. הייתי מופתע מהתשובה שלו: "אני כבר לא צריך. ה'רב' שלי דאג לי".
מתברר שאותו נער ותיק שהוצמד לו כרב, לקח את התפקיד שלו ברצינות, ועל אף שהוא בעצמו בתהליך התחזקות הוא דאג לשמור על קשר ולעשות את כל מה שה"רב" שלו היה עושה בשבילו.
"עבורי", אומר לנו הרב אסף, "זה היה אות וסימן שאנחנו עושים כאן משהו טוב שיש לו השפעה אדירה".