הַתּוֹפָעָה הַמַּפְחִידָה חָזְרָה עַל עַצְמָהּ שׁוּב, וְרוֹנִי לֹא יָדַע מָה לַעֲשֹוֹת עִם עַצְמוֹ. הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שֶׁנִּשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת מְהִירוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ, וְכַאֲשֶׁר נִגַּשׁ לִפְתֹּחַ – גִּלָּה שֶׁאֵין אִישׁ בַּסְּבִיבָה. אֶת רוֹנִי זֶה הִפְחִיד, עַל אַף שֶׁאִשְׁתּוֹ הִרְגִּיעָה אוֹתוֹ שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל מְדֻבָּר כַּנִּרְאֶה בְּיֶלֶד קָטָן שֶׁחוֹמֵד לוֹ לָצוֹן. אֲבָל רוֹנִי לֹא נִרְגַּע. "פַּעַם אַחַת, פַּעֲמַיִם – זֶה עוֹד מוּבָן", טָעַן לְעֻמַּת אִשְׁתּוֹ, "אֲבָל כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה כְּבָר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּרֶצֶף, בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ – זֶה כְּבָר מוּזָר וּקְצָת מַפְחִיד".
הִיא מָשְׁכָה בִּכְתֵפָהּ וְאָמְרָה שֶׁמִּצִּדָּהּ הוּא יָכוֹל לְנַהֵל מַעֲקָב אַחֲרֵי הָאַלְמוֹנִי הַנּוֹקֵשׁ. "אִם הוּא בָּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּאֹפֶן קָבוּעַ, תּוּכַל לְחַכּוֹת לוֹ לְיַד הַדֶּלֶת, וּבָרֶגַע שֶׁתִּשְׁמַע אֶת הַדְּפִיקוֹת תִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְתִרְאֶה מִי הָאִישׁ. אֲנִי עֲדַיִן חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּהוּ יֶלֶד קָטָן וְטִפֵּשׁ". אֶת הָעֵצָה הַזֹּאת רוֹנִי הִסְכִּים לְקַבֵּל, וְהוּא הִמְתִּין בִּדְרִיכוּת שָׁבוּעַ שָׁלֵם, עַד יוֹם רִאשׁוֹן הַבָּא.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַמְיֻחָל הוּא הִקְדִּים לָקוּם, וְנֶעֱמַד מוּכָן וּמְזֻמָּן לְיַד הַדֶּלֶת בְּשֶׁקֶט. כַּעֲבֹר עֶשֶֹר דַּקּוֹת שֶׁל הַמְתָּנָה נִשְׁמְעוּ צְעָדִים מִכִּוּוּן שְׁבִיל הַכְּנִיסָה, וּלְאַחֲרֵיהֶם הִגִּיעוּ הַנְּקִישׁוֹת עַל דֶּלֶת הַבַּיִת. רוֹנִי זִנֵּק מִמְּקוֹמוֹ וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת בִּתְנוּפָה מְהִירָה. "תָּפַסְתִּי אוֹתְךָ!" הוּא רָצָה לִצְעֹק, אֲבָל כְּשֶׁרָאָה אֶת הַדְּמוּת שֶׁעָמְדָה שָׁם, עָצַר אֶת עַצְמוֹ. "יוֹרָם?" שָׁאַל רוֹנִי. הָאִישׁ, לָבוּשׁ בִּכְפָפוֹת עָבוֹת וּבְאֵפוֹד זוֹהֵר וּמְלֻכְלָךְ, הִנְהֵן קְלוּשׁוֹת.
בְּבַת אַחַת רוֹנִי נִזְרַק עֶשְֹרִים שָׁנָה אֲחוֹרַנִּית. לָרִאשׁוֹנָה הוּא הִכִּיר אֶת יוֹרָם בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן אַרְבַּע. יוֹרָם הָיָה עוֹבֵד בַּמַּכֹּלֶת הַשְּׁכוּנָתִית, שֶׁבָּהּ הָיוּ הוֹרָיו עוֹרְכִים אֶת קְנִיּוֹתֵיהֶם. תָּמִיד רָאָה רוֹנִי אֶת יוֹרָם עָמֵל בִּמְלַאכְתּוֹ, וְעַל פָּנָיו שׁוֹכֶנֶת עַצְבוּת אֵינְסוֹפִית. עוֹבֵד חָרוּץ הָיָה יוֹרָם, מְסַדֵּר אֶת קֻפְסָאוֹת הַשִּׁמּוּרִים בִּמְקוֹמָן עַל הַמַּדָּף, מַעֲמִיד בַּקְבּוּקֵי חָלָב בַּמַּקְרֵר בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה, מְנַקֶּה פֹּה וָשָׁם לִכְלוּךְ שֶׁנּוֹצַר, וּמְסַלֵּק עֲטִיפָה כָּלְשֶׁהִי שֶׁנִּזְרְקָה מִידֵי יַלְדּוֹן חֲסַר חִנּוּךְ. הַכֹּל הוּא עָשָֹה, יוֹרָם, וְתָמִיד עִם אוֹתוֹ עֶצֶב בָּעֵינַיִם.
"לָמָּה הָאִישׁ הַזֶּה עָצוּב?" שָׁאַל רוֹנִי אֶת אָבִיו בְּאַחַת מִן הַפְּעָמִים, כְּשֶׁגָּדַל וְהֵבִין קְצָת יוֹתֵר. "לָאִישׁ הַזֶּה קוֹרְאִים יוֹרָם", הֵשִׁיב לוֹ אָבִיו, "וְהוּא עָצוּב כִּי אֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה וִילָדִים, וְאִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַֹמֵּחַ אוֹתוֹ, אָז תִּתְיַחֵס אֵלָיו יָפֶה. תַּגִּיד לוֹ 'בֹּקֶר-טוֹב', תִּשְׁאַל אוֹתוֹ מָה שְׁלוֹמוֹ, וְכָכָה הוּא יִהְיֶה קְצָת יוֹתֵר שָֹמֵחַ".
אָבִיו שֶׁל רוֹנִי לֹא הָיָה מֵאֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים לְיַלְדֵיהֶם לַעֲשֹוֹת מַשֶּׁהוּ אוֹ לְהִתְנַהֵג בְּאֹפֶן מְסֻיָּם, וְאִלּוּ הֵם בְּעַצְמָם אֵינָם עוֹשִֹים וּמִתְנַהֲגִים כָּךְ. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה אַבָּא שֶׁל רוֹנִי עוֹבֵר לְיַד יוֹרָם, הִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר לוֹ מִלָּה אוֹ שְׁתַּיִם שֶׁל חֲבִיבוּת וּלְהִתְיַחֵס אֵלָיו בַּצּוּרָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר. וְיוֹרָם הָיָה זוֹרֵחַ, כְּמוֹ הֵאִירָה שֶׁמֶשׁ אֶת פָּנָיו. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִקְשְׁרוּ קִשְׁרֵי יְדִידוּת בֵּין יוֹרָם הָעוֹבֵד לְבֵין מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רוֹנִי. "תֵּן לִי אֶת הַמִּשְׁלוֹחַ שֶׁלָּהֶם", הָיָה מְבַקֵּשׁ יוֹרָם מִבַּעַל הַמַּכֹּלֶת. "תַּאֲמִין לִי, אֲנִי אָבִיא לָהֶם אוֹתוֹ הֲכִי מַהֵר שֶׁיֵּשׁ. רַק תֵּן לִי", הִתְחַנֵּן. וּמִיכָאֵל הַמַּכֹּלֶת'נִיק הִסְכִּים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רָאָה אֶת הָאֹשֶׁר שֶׁשּׁוֹאֵב יוֹרָם מֵהַבִּקּוּרִים הַקְּצָרִים הַלָּלוּ.
וְיוֹם אֶחָד נֶעֱלַם יוֹרָם. אָמְרוּ שֶׁהוּא הִתְפַּטֵּר מִפְּנֵי שֶׁהַעֲבוֹדָה הָיְתָה קָשָׁה לוֹ מִדַּי, אֲחֵרִים לָחֲשׁוּ שֶׁפִּטְּרוּ אוֹתוֹ עֵקֶב חֲשָׁשׁ לִמְעִילָה בְּכַסְפֵּי הַמַּכֹּלֶת, הָיוּ שֶׁצִּקְצְקוּ בַּלָּשׁוֹן וְנֶאֶנְחוּ עַל חַיָּיו הָאֻמְלָלִים, וְקִוּוּ שֶׁמָּצָא לְעַצְמוֹ עָתִיד טוֹב יוֹתֵר אֵי שָׁם. אֲבָל יוֹרָם לֹא הָיָה בַּסְּבִיבָה כְּדֵי לְאַשֵּׁר אוֹ לְהַכְחִישׁ אֶת הַשְּׁמוּעוֹת הַנְּפוֹצוֹת לְגַבָּיו. הוּא נֶעֱלַם וְנִשְׁכַּח מִזִּכְרוֹנָם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי הַסְּבִיבָה. רוֹנִי הִסְפִּיק לִגְּדֹל מֵאָז בְּעֶשְׂרִים שָׁנָה, לְהִתְחַתֵּן, וַאֲפִלּוּ נוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי יְלָדִים חֲמוּדִים.
וְהִנֵּה כָּעֵת מוֹפִיעַ יוֹרָם עַל סַף בֵּיתוֹ, לָבוּשׁ כְּעוֹבֵד תַּבְרוּאָה שֶׁל הָעִירִיָּה. "מָה אַתָּה עוֹשֶֹה כָּאן?" שָׁאַל אוֹתוֹ רוֹנִי הַמֻּפְתָּע וְהַנָּבוֹךְ. "רָאִיתִי אוֹתְךָ בַּסְּבִיבָה", הֵשִׁיב יוֹרָם וְהִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו בְּבוּשָׁה. "רָאִיתִי אוֹתְךָ מִסְתּוֹבֵב עִם הַיְלָדִים שֶׁלְּךָ בָּרְחוֹב, וְהָיִיתָ נִרְאֶה לִי מֻכָּר. הִצְלַחְתִּי לִרְאוֹת אֵיפֹה אַתָּה גָּר, וְזִהִיתִי אוֹתְךָ עַל פִּי שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה. זָכַרְתִּי שֶׁאַתָּה וְאָבִיךָ הֱיִיתֶם בֵּין הַיְחִידִים שֶׁהִתְיַחֲסוּ אֵלַי יָפֶה אָז, בַּמַּכֹּלֶת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁבָּאתִי לָקַחַת מִכָּאן אֶת הַפַּחִים שֶׁלָּכֶם, חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי אֶדְפֹּק אֶצְלְךָ רַק כְּדֵי לְהַגִּיד בֹּקֶר טוֹב. אֲבָל אָז הִתְבַּיַּשְׁתִּי וּבָרַחְתִּי…"
רוֹנִי הִסְמִיק. "הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֲנִי זֶה שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ", הוּא אָמַר. "כִּי גַּם אֲנִי רָאִיתִי אוֹתְךָ מִדֵּי פַּעַם עוֹבֵר כָּאן עַל מַשָּׂאִית הַזֶּבֶל. אֲבָל לֹא חָשַׁבְתִּי לוֹמַר לְךָ שָׁלוֹם. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה לֹא מְזַהֶה אוֹתִי בִּכְלָל. אֲנִי טָעִיתִי, יוֹרָם, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ. מֵהַיּוֹם אַתָּה יָכוֹל לִקְפֹּץ אֵלֵינוּ בְּכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה בַּסְּבִיבָה. תָּבוֹא, נֵשֵׁב עַל כּוֹס קָפֶה וּנְדַבֵּר קְצָת. כִּי אָמְנָם חָלְפוּ עֶשְֹרִים שָׁנָה, אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר אוֹתְךָ עֲדַיִן לְטוֹבָה". דִּמְעָה קְטַנָּה נָשְׁרָה מֵעֵינוֹ שֶׁל יוֹרָם, כְּשֶׁהוּא אָמַר: "גַּם אֲנִי זוֹכֵר אוֹתְךָ לְטוֹבָה, רוֹנִי…"
פְּעָמִים רַבּוֹת אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים עַד כַּמָּה חֲשׁוּבִים לַאֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיבֵנוּ מִלָּה טוֹבָה וְיַחַס חַם לַזּוּלַת. לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ מַמָּשׁ מַצִּילִים נְפָשׁוֹת, לֹא פָּחוֹת. כִּי תָּמִיד יֵשׁ מִסְּבִיבֵנוּ אֲנָשִׁים שֶׁמְּחַכִּים שֶׁיִּתְיַחֲסוּ אֲלֵיהֶם, אֲבָל הָעוֹלָם מִתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם בְּמַהֲלַךְ מֵרוֹץ הַחַיִּים. בּוֹאוּ נִהְיֶה אֲנַחְנוּ קֶרֶן הָאוֹר שֶׁלָּהֶם, וְנַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְטוֹב וּלְמֵאִיר יוֹתֵר בַּעֲבוּרָם.
