נהוראי עבד כמורה פרטי בבית הספר המקצועי 'עתידים'. במהלך משבר הקורונה עברו כל התלמידים ללמידה מרחוק באמצעות ה'זום'. בסוף החודש כאשר בדק נהוראי בחשבון הבנק, הוא גילה להפתעתו רק חצי מהמשכורת. כשניגש לברר את העניין עם המנהל, השיב לו הלה: "אנחנו משלמים לא רק עבור מסירת השיעור, אלא גם על האופן שבו מתנהל השיעור, כגון: משמעת, שיעורי בית, שליטה בחומר הנלמד ועוד. מכיוון שלא הייתה לך אפשרות לשלוט בשאר הדברים שציינתי, אנחנו משלמים רק חצי מהמשכורת הרגילה!"
"אבל אני את השיעורים מסרתי כרגיל, מה אני אשם שלא יכולתי לשלוט דרך ה'זום' במשמעת של התלמידים?" טען נהוראי, אבל המנהל נותר בשלו. מה דעתכם? האם נהוראי צריך לקבל משכורת מלאה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:
שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"ד סעיף ב' בדין: "שכרו להשקות שדהו ובא נהר ועלה על גדותיו". תלמוד בבלי מסכת 'בבא מציעא' דף ס"ג.
תשובה לשאלה "המתחרה הצדיק" (שאלה מס' 593)
תקציר השאלה השבועית: החום הכבד היווה עבור מושיקו הזדמנות למכור פחיות שתייה קרות לעוברים ושבים. הוא התמקם בפינה מוצלת והחל למכור את הפחיות, אלא שממש מולו התיישב מתחת לסככה חיים איש החסד וחילק פחיות שתייה קרות בחינם. מושיקו צעק על חיים שיזוז משם כיוון שהוא פוגע לו בפרנסה, אבל חיים טען שזהו שטח ציבורי ומושיקו לא יכול לומר לו ללכת מהמקום. האם מותר לחיים לחלק פחיות בחינם למרות שהדבר פוגע בפרנסתו של מושיקו?
תשובה בקצרה: ראוי שחיים לא יחלק את הפחיות ליד מושיקו, מכיוון שהוא פוגע בפרנסתו, אלא יעבור למקום אחר.
תשובה בהרחבה: בהלכה מבואר שסוחרים ששניהם מתגוררים באותה העיר ומוכרים את אותה סחורה, אחד לא יכול לעכב את השני מלמכור את סחורתו בטענה שהוא פוגע לו בפרנסה. אבל אם הסוחר השני לא מתגורר באותה העיר, אלא מגיע מעיר אחרת ואת תשלומי המיסים שלו הוא משלם לרשות המקומית של העיר שבה הוא מתגורר, אינו יכול למכור את סחורתו בעיר השנייה ולפגוע בפרנסת הסוחר שהוא תושב העיר (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קנ"ו סעיף ד').
אמנם, שניהם יכולים להתחרות ולהוזיל את המחיר כאוות נפשם כל עוד הם לא מורידים את המחירים לרמה כזאת שהם הורסים את מחיר השוק ומוכרים במחירי הפסד. ודעת כמה מהפוסקים, שאם אחד מהם מוריד את המחיר יותר מדי, השני יכול לדרוש ממנו להעלות בחזרה את המחיר מכיוון שהוא הורס את מחירי השוק המקובלים.
מה הדין בימינו?
כיוון שכיום כל בעל עסק משלם מיסים לרשויות, החל מארנונה, מס הכנסה, מע"מ וכדומה, וכל בעל עסק שמעוניין למכור סחורה יכול למכור מה שירצה כל עוד הוא משלם את המיסים לרשויות, אין אפשרות למנוע היום מבן עיר אחרת למכור את סחורתו ולהעדיף על פניו את הסוחר שהוא תושב העיר.
במקרה שלנו
כיוון שעל ידי מעשי החסד של חיים נפגעת פרנסתו של מושיקו, הדבר מוגדר בהלכה כ'פסקת לחיותי' (פגיעה בפרנסה עד כדי הפסקת העבודה), שבדין זה, רבים הפוסקים האוסרים לעשות כן. ולכן ראוי שחיים לא יעשה מעשי חסד בצורה כזאת, כאשר הם באים על חשבון פרנסתו של מושיקו – אלא יחפש מקום אחר לחלק בו את הפחיות כדי שלא תיפגע הפרנסה של מושיקו.
