המאפייה המטופחת של מיסטר ג'ייקובס הייתה לשם דבר בקרב בני השכונה בקהילה הלונדונית הקטנה. טריות ואיכות המוצרים שנמכרו בחנותו היו לשם דבר, בעיקר בגלל העובדה שמיסטר ג'ייקובס נודע כאדם יקה ומסודר שאינו מתפשר על מאומה בכל הקשור לאיכות וטיפוח. הוא השקיע רבות בשיפוץ החזית החיצונית של החנות, בפרסום ומיתוג תמונות של מאפים טריים, והוא גם התקין במאפייה מערכת מיגון משוכללת וארבע מצלמות שצילמו את הנעשה בחנות מבפנים ומבחוץ מכל זווית אפשרית.
באחד הבקרים הגיע מיסטר ג'ייקובס לפתוח את המאפייה בשעת בוקר מוקדמת ונדהם לגלות הומלס שישב בפתח החנות. הוא ידע היטב שאם לא יסלק את ההומלס לאלתר, פירוש הדבר שאין לו בעיה עם הנוכחות שלו ושל חבריו ועד מהרה הכניסה לחנות תהפוך למאורה של הומלסים. הוא ניגש אל ההומלס ושאל: "סליחה אדוני, מה שמך בבקשה?"
"שמי ג'יין", השיב הלה. "סליחה, ג'יין. אני מבקש ממך באדיבות לעזוב את המקום, הישיבה שלך כאן מרחיקה את הלקוחות שלי מהחנות". הלה משך בכתפיו, אבל מיסטר ג'ייקובס ידע להיות שמירה בלתי צפויה נודניק ולא עזב את האיש עד שהסתלק מהמקום.
למחרת כאשר הגיע שוב מיסטר ג'ייקובס לפתוח את המאפייה, המחזה חזר על עצמו בפעם השנייה. ג'יין, ההומלס החליט 'להתלבש' על המאפייה של מיסטר ג'ייקובס ולישון דווקא בכניסה לחנות. "בבקשה, ג'יין. תסתלק מכאן ואל תחזור, אחרת אזמין את המשטרה!" אמר לו מיסטר ג'ייקובס בקול תקיף.
"מדוע אתה מגרש אותי מכאן?" שאל ג'יין בייאוש. "מכל מקום מסלקים אותי, מה אכפת לך שאני ישן כאן? הפינה הזאת מגנה עליי מפני הרוחות העזות!"
מיסטר ג'ייקובס אטם את אזניו והתרה בו שאם בדקות הקרובות לא יעזוב את המקום, הוא יזמין את המשטרה. ג'יין זז בעצלתיים ומיסטר ג'ייקובס מיהר להזמין את המשטרה שמצדה הגיעה במהירות ומיהרה לסלק את ההומלס הבלתי רצוי מהמקום.
יום נוסף עבר ומיסטר ג'ייקובס הרגיש הקלה בבוקר שלמחרת כאשר הוא הגיע לפתוח את המאפייה ולא היה זכר לג'יין – ההומלס שרבץ לו בפתח החנות. "מסתבר שהמסר של המשטרה עבד כמו שצריך והוא לא ניסה את מזלו בשנית…" חשב לעצמו. שבוע נוסף עבר ואז הגיע היום הבלתי צפוי בחייו: כשהגיע למאפיה בשעת בוקר מוקדמת הוא גילה לתדהמתו שפושעים פרצו לחנות שלו והפכו את כולה בניסיון לרוקן את הקופה הראשית.
"אני ממש מאוכזב ממערכת המיגון המשוכללת שהתקנתי, ברגע האמת היא לא עזרה במאום!" התלונן מיסטר ג'ייקובס באזני ושל רב פקד בריסון הקצין שהגיע לזירת הפריצה. "היה לנו מידע מודיעיני שהחנות שלך כבר תקופה ארוכה 'הייתה על הכוונת' של הפושעים מהשכונה הסמוכה", אמר לו הקצין. "אז איך זה שהם לא פרצו קודם לכן?" תמה מיסטר ג'ייקובס. "אני לא יודע מה הסיבה, יכול להיות שההומלסים שהסתובבו באזור של החנות שלך, למעשה הם אלו שמנעו את הפריצה", השיב לו הקצין, רק כעת הבין מיסטר ג'ייקובס שג'יין ההומלס הוא זה שלמעשה שמר על החנות שלו. למחרת הסתובב מיסטר ג'ייקובס בשכונה וחיפש את ג'יין, כשמצא אותו הוא התנצל בפניו על ההתנהגות שלו ועל העובדה שבגללו הוא נלקח לתחנת המשטרה. הוא הבטיח לג'יין שהוא מוזמן תמיד לישון לפני החנות שלו, לא רק בגלל העובדה שהוא שמר עליה אלא גם בגלל האנושיות שבדבר ולו רק כדי לתקן את הרושם הראשוני המוטעה…
הרבה פעמים המראה הראשוני בחיים, הוא לא מה שאנחנו חושבים שהוא ודרוש לנו מבט נוסף בשביל לקבל הערכה אמיתית יותר שתשקף מול מי אנחנו עומדים. לפעמים ניתנת לנו הזדמנות שנייה לתקן את הטעות שנוצרה מהרושם הראשוני, אולם מוטב שנחשוב היטב לגבי הרושם הראשוני – לפני שאנחנו חורצים את גורלו של האדם שמולנו.
