היה לי אגו נפוח, והסתובבתי בעולם בתחושה שאני מרכז העולם. הגאווה שלי עיוורה אותי והתנהגתי בעקשנות ובטיפשות, לא נתתי לאף אחד ללמד אותי שום דבר, הייתי בטוח שנולדתי הכי חכם והכי מוכשר וכולם מסביבי טיפשים שפשוט לא מבינים את המציאות.
אומר את האמת, סבלתי מזה מאוד. אנשים התרחקו ממני. חברים הפסיקו לנסות לתקן אותי גם כשטעיתי מאוד. ההורים והמשפחה פחדו להביע את דעתם בפניי בגלל התגובות הנחרצות שלי. מצאתי את עצמי נכשל שוב ושוב באינספור דברים שניסיתי לעשות. עד שהבנתי כמה אני באמת לא יודע כלום, ואז פתאום קרה הקסם, התחלתי ללמוד כל כך הרבה…
*
הפרשה היא פרשת במדבר, והחג הקרוב הוא "חג מתן תורה". אחת הסיבות שהתורה ניתנה לנו במדבר, היא דווקא בגלל הפשטות של המדבר. הריקנות שהמדבר משדר, החלל הפנוי האדיר שלו, מלמדים אותנו על הגישה הנכונה ללימוד תורה.
אם אני באמת רוצה לקבל את התורה, אני חייב להסכים להיות כלי להכיל את האור הגבוה והעמוק שבתורה. ואם אני בא מלא עם הדעות שלי והמחשבות שלי והרעיונות שלי, לא אוכל לקבל שום דבר חדש. ולכן, הענווה והפשטות הם תנאי הכרחי לכל מי שרוצה באמת לצמוח וללמוד תורת אמת.
עלינו ללמוד להרחיב את הכלי שלנו, את היכולת לקבל, באמצעות התרוקנות שמגיעה מענווה המכירה במגבלות שלנו אל מול האור האלוהי הנשגב.
