השמועה התפשטה מפה לאוזן ברחבי הכפר בתוך דקות ספורות, וכל אנשי הכפר הגיעו לראות את המתרחש. "ככה לא מתנהג אף אחד בכפר שלנו, בוודאי לא הבן שלי!" צעק ג'וסא מוכתר הכפר בקולו הרועם כשהוא רותח מזעם. אמיל – בנו היחיד של ג'וסא, שהיה מיועד להחליף את אביו בבוא העת, גורש מהכפר בבושת פנים לעיני כולם. "שלא תעז להראות פה יותר את הפרצוף שלך, כל עוד הכפר הזה קיים, אתה לא תדרוך בו שוב לעולם!" צווח ג'וסא בקולי קולות. אילו אדם זר היה נקלע לכפר באותו רגע, קרוב לוודאי שלא היה עולה בדעתו שהנער שמסולק עכשיו מהכפר בבושת פנים הוא בנו של מוכתר הכפר.
הכפר הקטן שבראשו עמד ג'וסא היה ממוקם ליד יער עבות ומסוכן השורץ חיות טרף, אחת לכמה שבועות הייתה מתארגנת קבוצת תושבים לחפש מזון בעומק היער.
גם אמיל, בנו של ג'וסא – ראש הכפר, התחיל לאחרונה להצטרף למשלחות שיצאו לעומק היער. אלא שלאחרונה התגלה שסיפורי הגבורה שאיתם היה חוזר אמיל בכל פעם מהיער, הם תרמית אחת גדולה. בכל פעם שאמיל יצא ליער הוא היה מקפיד 'להיאבד' מיד כשנכנסו ליער החשוך. בעוד שאר חברי המשלחת היו ממשיכים למעבה היער, הוא היה פשוט מחכה במקומו הבטוח וממתין עד שהם יחזרו. ואז כאשר הם היו חוזרים עמוסים בכל טוב, היה אמיל מופיע פתאום ומספר לכולם שעברו עליו ימים מטורפים מאז איבד את הקשר עם הקבוצה, שהוא התמודד מול זאבים, טיפס על עצים כדי לשרוד, ושכמעט איבד את חייו כמה פעמים עד שמצא מחדש את דרכו ביער ועד שאיתר בחזרה את חברי המשלחת.
אחרי כמה פעמים שסיפורי הגבורה של אמיל חזרו על עצמם, החליט אחד מחברי הכפר לבדוק את העניין. הוא התגנב בעקבות המשלחת והשקיף על אמיל ועל מעשיו. אבל אחרי לא הרבה זמן הוא הבין בדיוק מה קורה וחזר לספר על כך לג'וסא מוכתר הכפר שרתח מזעם לשמע מעלליו של בנו, בעקבות כך גירש ג'וסא בצעקות את בנו לעיני כולם וגירש אותו מהכפר.
אמיל לא היה מוכן לוותר כל כך בקלות על תפקיד ההנהגה שחיכה לו בבוא היום, בעוד הוא אוסף את חפציו ועוזב את הכפר, התגבש כבר בראשו רעיון שיחזיר אותו לכפר כגיבור אמיתי עד שכולם יתחננו שישוב לכפר וינהיג אותם אחרי אביו. אלא שהפעם הוא ידאג מראש שאף אחד לא יוכל לשבש לו את התכניות.
התכנית של אמיל הייתה פשוטה. הוא יחזור לכפר עם כמות כל כך גדולה של מזון וסחורה עד שבמשך חודשים קדימה לא יצטרך איש מתושבי הכפר לסכן את חייו ולהיכנס ליער. אמיל היה משוכנע שאחרי מתנה כזאת לא רק שאף אחד לא יוכל למנוע ממנו לחזור לכפר והוא יתקבל שם בכבוד מלכים. כאשר כל תושבי הכפר יעריצו את אמיל, אביו יהיה חייב לסלוח לו. רק שגם הפעם לאמיל לא הייתה שום כוונה לסכן את חייו ולהשיג את כל הסחורה הזאת בכוחות עצמו…
אחרי כמה ימים מחוץ לכפר, אמיל הבחין במשלחת חדשה שיצאה לעבר היער, הוא התמקם במסתור בקצה היער וחיכה בסבלנות. באחד הלילות, כשהמשלחת כבר הייתה קרובה בדרכה חזרה לכפר, אמיל יצא מהמחבוא שלו והתגנב למקום שבו ישנו חברי המשלחת. הוא גנב מהם חלק גדול מהסחורה והסתלק משם במהירות. כך הדבר חזר על עצמו כמה וכמה פעמים, עד שכמות התבואה והמזון שהצטברה אצל אמיל התחילה להתקרב ליעד השאפתני שהציב לעצמו.
אמיל החליט שעוד פעם אחת ואחרונה הוא יחכה למשלחת, ולאחר מכן יחזור לכפר עם הסחורה שצבר. באותו לילה חיכה אמיל כמנהגו שכולם יירדמו ואז הוא להתקרב בשקט אל מקום החנייה. בדיוק כשכבר עמד להסתלק משם, הוא הבחין בזוג עיניים נוצצות שהמתינו מולו בתוך היער. ברגע אחד הבין אמיל שניצב מולו נמר אימתני ורעב, הנמר לטש עיניים לעבר אחד מתושבי הכפר שישן קרוב אליו, והחל להתקדם לעברו בשקט. באותו רגע אמיל ידע שהדבר תלוי בו ושהוא חייב לעשות משהו. הוא זינק לעבר הנמר תוך שהוא צועק ומשליך לעברו את כל הסחורה שהחזיק בידיו. אחרי עוד כמה צעקות ואבנים שהושלכו לעברו הסתלק הנמר וחזר לעמקי היער. בינתיים הספיקה כל הקבוצה להתעורר מהרעש ולראות את הנמר מתרחק בעוד שאמיל צועק ומנופף לעברו עם מקל.
התדהמה השאירה את כולם בלי מילים. "היה פה פשוט נמר, אז סילקתי אותו", הסביר אמיל בפשטות ושבר את הדממה. "אני כבר כמה שבועות גונב את הסחורה מהמשלחות כדי שאוכל לחזור לכפר…" הוסיף אמיל והשפיל את מבטו לקרקע: "אני אקח אתכם עכשיו למקום בו כל הסחורה הגנובה נמצאת, אני מניח שעכשיו כשגיליתם, אף אחד לא יוכל לסלוח לי לא משנה עם כמה סחורה אני אגיע בחזרה"…
בבוקר למחרת, אחרי שאמיל הראה לתושבי הכפר איפה הוא מחביא את כל הסחורה שגנב ורגע לפני שעמד להיפרד מהם ולא לחזור יותר לעולם, חיכתה לו הפתעה. ג'וסא אביו יצא לקראתו מהכפר. כשהוא התקרב, אמיל שם לב שחיוך גדול נמצא על פניו ומייד לאחר מכן הוא עטף אותו בחיבוק גדול וחם. "סלחתי לך בלב שלם, בני היקר…" אמר ג'וסא כשדמעות בעיניו. "כששמעתי מה קרה אתמול, הבנתי ששינית את מעשיך, שתיקנת את דרכיך – וזה בדיוק מה שחיכיתי לו כדי לסלוח… כי רק מי שמוכן להקריב את חייו בשביל התושבים יהיה גם ראוי בהחלט להנהיג אותם בבוא הזמן…"
*
אחד מהקורבנות שעליהם אנו קוראים בפרשה הוא קורבן חטאת, שבאמצעותו הקב"ה נתן לנו אפשרות מופלאה להביא קורבן ולכפר את מעשינו. אבל מעבר לכך, אנחנו חייבים לזכור שיחד עם עצם הבאת הקורבן, תיקון המעשים והחזרה בתשובה – הם חלקים בלתי נפרדים מתהליך הכפרה על החטא.
