אֶת הָאַחִים יָרוֹן וְגַיְא מַכִּירִים כָּל תּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה. הֵם קָנוּ אֶת הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם בְּיֹשֶׁר (אוֹ שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ…) אֲבָל רֶגַע אֶחָד, קֹדֶם אַצִּיג אֶת עַצְמִי: אֲנִי מוֹשִׁיקוֹ, הָיִיתִי אָז בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וַאֲנִי גָּר בִּשְׁכוּנַת הַתִּקְוָה בְּתֵל אָבִיב, לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ מַה זּוֹ שְׁכוּנַת הַתִּקְוָה, רַק אֹמַר שֶׁזֹּאת שְׁכוּנָה שֶׁמַּעְגַּל הַפֶּשַׁע בָּהּ כָּל כָּךְ גָּדוֹל עַד שֶׁכִּמְעַט הוּא הָפַךְ לַשֵּׁם הַנִּרְדָּף שֶׁלָּהּ.
בְּכָל מִקְרֶה, אֲנִי בֵּן לְאַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת שׁוֹמְרוֹת הַמָּסֹרֶת בַּשְּׁכוּנָה, וּמִטֶּבַע הַדְּבָרִים בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ הַכְּלָלִים קְצָת אֲחֵרִים. יֵשׁ כָּבוֹד לַהוֹרִים, יֵשׁ כָּבוֹד לַתּוֹרָה, יֵשׁ כָּבוֹד לְחֻקִּים. יָרוֹן וְגַיְא גָּדְלוּ לְלֹא הוֹרִים, אָז מִבְּחִינָתָם הַכָּבוֹד הַיָּחִיד שֶׁיֵּשׁ, הוּא לַכֶּסֶף וְלַהַצְלָחָה.
מַהִי הַצְלָחָה בַּמֻּשָּׂגִים שֶׁלָּהֶם, אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? אִם תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, הַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה: לִהְיוֹת אָדָם טוֹב. אִם תִּשְׁאֲלוּ אוֹתָם, הַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה: מִי שֶׁעוֹשֶׂה כֶּסֶף, מַצְלִיחַ.
אֲבָל אֵיךְ עוֹשִׂים כֶּסֶף? יֵשׁ הַרְבֵּה דְּרָכִים: לַעֲבֹד כְּמוֹ אֲנָשִׁים הֲגוּנִים, אוֹ לַעֲבֹד כְּמוֹ פּוֹשְׁעִים מְתֻחְכָּמִים וְלָקַחַת לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהֵם עָבְדוּ עָלָיו יוֹמָם וְלַיְלָה… וּבָזֶה, לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, הָיוּ הָאַחִים יָרוֹן וְגַיְא אַלּוּפִים. אַלּוּפִים כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁהַמִּשְׁטָרָה לֹא הִצְלִיחָה לִתְפֹּס אוֹתָם בִּזְכוּת הַתִּחְכּוּם וְשִׁיטוֹת הַפְּעֻלָּה שֶׁלָּהֶם. אֶלָּא שֶׁכָּל עוֹד הֵם פָּעֲלוּ בְּמִסְגֶּרֶת הַשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ, לֹא עָשׂוּ הַשּׁוֹטְרִים מַאֲמַצִּים עִלָּאִיִּים לִתְפֹּס אוֹתָם. הַבְּעָיָה הִתְחִילָה כְּשֶׁהֵם פָּזְלוּ גַּם לַשְּׁכוּנוֹת הַיּוֹתֵר יֻקְרָתִיּוֹת. שָׁם הִכְפִּילוּ גַּיְא וְיָרוֹן אֶת הָרְוָחִים שֶׁלָּהֶם, אֲבָל כַּמּוּבָן הֵם גַּם נֶאֶלְצוּ גַּם לְהַכְפִּיל אֶת הַזְּהִירוּת. שָׁם הַבָּתִּים מוּגַנִּים הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְגַם אַחֲרֵי שֶׁהֵם הִתְחִילוּ לְבַקֵּר שָׁם בְּבָתִּים הַמִּשְׁטָרָה בֶּאֱמֶת הֵחֵלָּה לָקַחַת בִּרְצִינוּת אֶת תַּפְקִידָהּ.
בְּאַחַד הַיָּמִים פָּנוּ גַּיְא וְיָרוֹן לַחֲבֵרָם הַטּוֹב רוּדִי וְהִצִּיעוּ לוֹ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם, אֲבָל רוּדִי הִתְנַגֵּד. הוּא אָמְנָם לֹא נֶחְשַׁב לָאָדָם הֶהָגוּן בְּיוֹתֵר בְּתֵל אָבִיב, אֲבָל לֹא הִסְכִּים לָרֶדֶת לְתַחְתִּית שֶׁכָּזֹאת. לְאַחַר יָמִים סְפוּרִים הוּא בִּקֵּר אֶת גַּיְא וְיָרוֹן וְהוֹדִיעַ שֶׁחָזַר בּוֹ, הוּא מְעֻנְיָן לְהִצְטָרֵף.
הַפְּעֻלּוֹת שֶׁעָבְדוּ עֲלֵיהֶם גַּיְא וְיָרוֹן בְּיַחַד עִם רוּדִי הָיוּ חֲלָקוֹת, מְתֻחְכָּמוֹת, וְרִוְחִיּוֹת מְאֹד. הָאַחִים הָיוּ מְאֻשָּׁרִים שֶׁהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. אֲבָל בַּפְּרִיצָה הַשִּׁשִּׁית שֶׁלָּהֶם יַחַד, כְּשֶׁהָיוּ עַל הַגַּג כְּשֶׁבְּיָדָם הַמִּזְוָדָה הַשְּׁחֹרָה עֲמוּסָה בְּכָל טוּב, הִסְתּוֹבֵב אֲלֵיהֶם רוּדִי וְאָמַר: "זֶהוּ, גַּיְא וְיָרוֹן. הַמִּשְׂחָק נִגְמַר!" עֵינָיו הַמִּתְעַגְּלוֹת שֶׁל גַּיְא וְאֵלֶּה הַמִּצְטַמְצְמוֹת שֶׁל יָרוֹן לֹא גָּרְמוּ לְרוּדִי לִפְשֹׂק אֶת שְׂפָתָיו בְּחִיּוּךְ. הוּא הָיָה רְצִינִי, רְצִינִי מְאֹד. הַגַּג הוּאַר בְּאַחַת. שׁוֹטְרִים הֵגִיחוּ מִכָּל עֵבֶר וְהִנִּיחוּ עַל יְדֵיהֶם אֲזִקִּים. "בּוֹגֵד!" צָרַח גַּיְא. יָד כְּבֵדָה עָקְמָה אֶת זְרוֹעוֹ לְאָחוֹר. רוּדִי הֵסֵב פָּנָיו, שְׁרִיר רָטַט בְּלֶחְיוֹ בִּכְאֵב וְהוּא עָזַב אֶת הַמָּקוֹם.
כַּמָּה יָמִים אַחַר כָּךְ הִתְפַּרְסֵם הַסִּפּוּר בְּכָל הַשְּׁכוּנָה. הָרֹב הַמֻּחְלָט צִדֵּד בְּעַד יָרוֹן וְגַיְא וְכִנָּה אֶת רוּדִי 'בּוֹגֵד'. וְזֹאת הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁרוּדִי לֹא הֵעֵז לְהַרְאוֹת אֶת פָּנָיו בַּשְּׁכוּנָה. הַשְּׁמוּעוֹת סִפְּרוּ שֶׁגַּיְא וְיָרוֹן הוֹלְכִים לְבַלּוֹת זְמַן רָב בַּכֶּלֶא. אֲבָל לְמַרְבֵּה הַהַפְתָּעָה כַּעֲבֹר חָדְשַׁיִם בִּלְבַד, הוֹפִיעוּ הַשְּׁנַיִם שׁוּב, כְּשֶׁפְּנֵיהֶם רְצִינִיּוֹת מֵאֵי פַּעַם. וְהֵם סִפְּרוּ אֶת הַדָּבָר הַבָּא: חוֹקְרֵי הַמִּשְׁטָרָה הִצִּיעוּ לְרוּדִי סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיְּשַׁתֵּף פְּעֻלָּה וְיִלְכֹּד אֶת הַצֶּמֶד הַחֲמַקְמַק, אֲבָל רוּדִי לֹא הִסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן. אֲבָל בַּסּוֹף הוּא הֶחְלִיט לְהַצִּיב תְּנַאי: אֲנִי עוֹזֵר לָכֶם לִתְפֹּס אוֹתָם, אֲבָל אַתֶּם לֹא כּוֹלְאִים אוֹתָם, אֶלָּא עוֹזְרִים לָהֶם לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ: מִקְצוֹעַ, מְגוּרִים, עֲבוֹדָה. בַּמִּשְׁטָרָה צָעֲקוּ עָלָיו, אַךְ לְאַחַר כַּמָּה פְּרִיצוֹת נוֹסָפוֹת רָאוּ שֶׁאֵין לָהֶם בְּרֵרָה. רוּדִי הֶחְתִּים אוֹתָם עַל מִסְמָכִים רַבִּים בְּמִשְׂרַד עוֹרְכֵי דִין, עַל מְנַת שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהָפֵר אֶת הַבְטָחָתָם, וּמָסַר אוֹתָם לִידֵי הַמִּשְׁטָרָה. "הַיּוֹם", אוֹמְרִים הַשְּׁנַיִם, "בָּאנוּ לְהִפָּרֵד. אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְעִיר קְטַנָּה וּרְחוֹקָה, יֵשׁ לְכָל אֶחָד מִמֶּנּוּ רָצוֹן לִלְמֹד מִקְצוֹעַ אַחֵר, הַלְוַאי וְנַצְלִיחַ!
הֵם אָמְרוּ שֶׁאִם יִתָּפְסוּ עוֹד פַּעַם אַחַת בַּהֲפָרַת חֹק, כָּל הַהַרְשָׁעוֹת יַחְזְרוּ וְהֵם יֵעָנְשׁוּ עֲלֵיהֶם לְמַפְרֵעַ.
"אָז רוּדִי לֹא בּוֹגֵד?" שָׁאַל אַחַד הַחֲבֵרִים, אֲבָל הַשְּׁנַיִם הִתְקַשּׁוּ לְהָשִׁיב: כְּאֵב הַבְּגִידָה, עַד כַּמָּה שֶׁהָיוּ מַטְּרוֹתֶיהָ טוֹבוֹת, צָרַב לָהֶם, עֲדַיִן. חָמֵשׁ שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן פָּגַשְׁתִּי אָדָם עָדִין וּמְכֻבָּד בָּרְחוֹב, הָיִיתִי כְּבָר בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת, בָּחוּר גָּדוֹל בְּהֶחְלֵט. "הַי, אַתָּה לֹא מוֹשִׁיקוֹ?" שָׁאַל אוֹתִי. הִתְבַּלְבַּלְתִּי. מִי מַכִּיר אוֹתִי בְּשֵׁם יַלְדוּתִי. "זֶה אֲנִי, גַּיְא!" לֹא הֶאֱמַנְתִּי לוֹ בַּהַתְחָלָה. גַּיְא הָיָה נִרְאֶה אָדָם רְצִינִי וְהָגוּן, הוּא לָחַץ אֶת יָדִי וְהוֹשִׁיט לִי כַּרְטִיס בִּקּוּר: "גַּיְא אֶת יָרוֹן – עוֹרְכֵי דִּין" וְצָחַק לְמַרְאֵה הִשְׁתָּאוּתִי מִכַּרְטִיס הַבִּקּוּר. "רֶגַע אֶחָד!" תָּפַסְתִּי אוֹתוֹ רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. "אָז רוּדִי עָשָׂה מַעֲשֶׂה טוֹב, לֹא?"
"עַכְשָׁו, כֵּן!" אָמַר גַּיְא. "עַכְשָׁו, אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר שֶׁהוּא הִצִּיל אוֹתָנוּ. אִם לֹא הוּא, שְׁנֵינוּ הָיִינוּ עַכְשָׁו אוֹ בַּקֶּבֶר אוֹ בַּכֶּלֶא. תִּמְסֹר לוֹ תּוֹדָה בִּשְׁמִי, בֶּאֱמֶת!" חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מְהֻרְהָר. הִתְקַשַּׁרְתִּי לְבֶן הַדּוֹד שֶׁלִּי רוּדִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: "רוּדִי, גַּיְא בִּקֵּשׁ לִמְסֹר לְךָ תּוֹדָה. הוּא כְּבָר לֹא כּוֹעֵס!"
