פרופסור מלומד יצא להפלגה בים בסירה גדולה. את הסירה השיט ספן מבוגר, איש פשוט שלא ידע אפילו קרוא וכתוב.
במהלך ההפלגה התרברב הפרופסור בידיעותיו, ושאל את הספן: "למדת פעם פיזיקה?"
הספן השיב בשלילה, והפרופסור אמר: "חבל, הפסדת רבע מהחיים שלך".
"ומתמטיקה למדת?" התעניין הפרופסור, והאיש השיב בשלילה.
"חבל", אמר הפרופסור, "הפסדת רבע מהחיים שלך…"
"ומה עם היסטוריה? גאוגרפיה? פילוסופיה?… אם גם את אלה לא למדת, הפסדת עוד רבע מהחיים שלך…"
לפתע פרצה סערה גדולה והסירה החלה להיטלטל.
הספן ניסה לעשות ככל יכולתו, אולם נראה היה שאפסה תקווה והסירה עומדת לטבוע בכל רגע.
"מה עושים?!" צעק הפרופסור אל מול הרוחות והגלים.
והספן צועק לו בחזרה: "למדת שחיולוגיה, פרופסור?!"
"לא!!!" שאג האיש, "אני לא יודע לשחות…"
"צר לי לבשר לך אם כן, שהפסדת את החיים שלך…"
אנחנו משקיעים הרבה אנרגיה בחיים כדי ללמוד ולהחכים. חלק מהדברים בהחלט דברים חשובים ומשמעותיים, והם מאפשרים לנו להתפתח ולשדרג את איכות החיים.
אבל עצוב לגלות אנשים אינטליגנטיים וחכמים מאוד מאוד, שיודעים אולי לפתור משוואות מתמטיות מסובכות, ומכירים אולי את טבלת היסודות המחזורית בעל פה, אבל הם חסרי הבנה לגבי הנפש שלהם, או לגבי מהות החיים והמציאות…
מי שמבקש חיים – כדאי לפחות שידע מה זה אומר באמת "לחיות", ומה משמעות החיים הללו. זה קריטי!
פרשת נשא מספרת לנו על אדם שהחליט לפרוש לתקופה מהנאות העולם ולהתקדש כדי להיות נזיר. התורה מלמדת שכאשר ימי הנזירות נגמרים, הוא נדרש להביא "קרבן חטאת". ומדוע? מה החטא שלו? הרי הוא בא להתקדש!
חכמינו מלמדים שהסיבה היא שהתורה לא רוצה שנתנזר מן העולם, יהודים הם לא נזירים. אלא אדרבה, באנו לכאן כדי ליהנות מכל השפע הטוב שבעולם, הוא נועד לשם כך. רק שאנחנו נדרשים לדעת איך לעשות זאת בצורה נכונה ומיטיבה, ולקדש את כל הדברים שאנחנו נהנים מהם כדי שיעזרו לנו לבצע את תפקידנו בעולם.
הנזיר, שפונה לפרישות קיצונית, מחמיץ את המתנה הזו של העבודה הנכונה עם החומר. ולכן, למרות ההתקדשות שלו, הדבר נחשב לחטא, ועליו להביא "קרבן חטאת".
השבוע יחול גם חג השבועות, זמן מתן תורה, היום שבו ניתנה לנו המתנה הגדולה ביותר – המדריך השלם לחיים נכונים על פני האדמה, חיים מלאים, חיים הרמוניים, חיים שמחים, חיים של מימוש פוטנציאל אמיתי.
כל מה שנדרש ממי שמבקש חיי אמת, זה רק ללמוד כדי לדעת מהם באמת חיים ואיך נכון לחיות אותם.
וכדברי שלמה המלך: "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת".
