יוחאי היה חסיד ברסלב בכל רמ"ח אבריו. כשנכנס לתפקידו במקום העבודה, סיכם עם המעסיק שבכל שנה הוא נוסע כמה ימים קודם ראש השנה לאומן ושלא יוריד לו על ההפסד של הימים הללו במשכורת. בגלל הסגר המתקרב וכמות החולים בקורונה שהולכת וגדלה מיום ליום, החליט יוחאי להקדים את הנסיעה בשבועיים, כך שבפועל הוא נעדר ממקום העבודה יותר משלושה שבועות לפני ראש השנה. אלא שהמעסיק הוריד לו במשכורת, בטענה שלא הסכים לתת שכר על היעדרות גדולה שכזאת. ואילו יוחאי טוען: "אבל סיכמנו שכמה ימים לפני ראש השנה אני נעדר מהעבודה. והשנה, אם לא הייתי נוסע כמה שבועות קודם, קרוב לוודאי שלא הייתי מצליח לנסוע בכלל, לכן אתה חייב לשלם לי את המשכורת כרגיל כמו שסיכמנו בחוזה". מה דעתכם? האם המעסיק חייב לשלם ליוחאי על הימים הללו?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ס"א סעיף ט"ז בדין: 'בתנאי הולכים אחרי הכוונה'. סימן רכ"ה סעיף ג'.
תשובה לשאלה "מקדמה ללא הצדקה" (שאלה מס' 655)
תקציר השאלה השבועית: גברת לוי סגרה על שמלה מפוארת לחתונה, אצל חברת להשכרת בגדים, אלא שהיא החליטה לעשות מספר תוספות ושינויים בשמלה המושכרת. היא התקשרה להשכרת השמלות וביקשה את התוספות, אלא ששם דרשו ממנו מקדמה של חמש מאות שקלים כדי לוודא שהשינויים לא יבוצעו סתם ושהיא תיקח לבסוף את השמלה. היא שילמה מקדמה, אבל למחרת התחרטה והחליטה שהיא לא מעוניינת בשמלה. וכשהתקשרה, הם סירבו להחזיר לה את הכסף בטענה שבדיוק בגלל זה הם לקחו מקדמה. אבל היא טענה: "הרי עדיין לא עשיתם שום שינוי בשמלה, אז למה לקחת ממני כסף?" אבל הם סירבו להחזיר את הכסף. מה דעתכם? האם הם צריכים להחזיר לגברת לוי את המקדמה?
תשובה בקצרה: חברת השכרת השמלות אינה חייבת להחזיר את הכסף לגברת לוי.
תשובה בהרחבה: ראינו בהלכה שאדם שמשכיר חפץ לחברו, אפילו אם שילם לו עבור שכירת החפץ, אפילו אם לא עשו קניין השכירות חלה בפועל והם לא יכולים לחזור בהם, אפילו שנפסק להלכה שתשלום מעות לא קונה את המקח. אבל לגבי שכירות הדין שונה ואפילו מקדמה על החשבון מבצעת קניין בפועל, ולכן במקרה שלנו, ברגע שגברת לוי שילמה מקדמה עבור השינויים שרצתה בשמלה, חל עליה קניין ואינה יכולה לחזור בה ולבטל את המקח (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קצ"ח, סעיף ו').
לגבי התיקונים שביקשה בשמלה המושכרת, גם אם נדון זאת כביכול כ'שכירות פועל' שהרי גברת לוי ביקשה מהשכרת השמלות, לעשות עבורה תיקונים בשמלה. מבואר בהלכה ('נתיבות המשפט' סימן של"ג סעיף קטן א') ששכירות פועלים נקנית בכסף וברגע שחלה השכירות אינם יכולים לחזור בהם ולכן ברגע שהיא שילמה עבור התיקונים חל קניין השכירות ואי אפשר לבטל את המקח. אם כן במקרה שלנו, נראה שהשכרת השמלות מוגדרת לא כ'שכירות פועלים' אלא כ'שכירות מטלטלין' ובשעת תשלום המקדמה, חל קניין על שכירות השמלה כולל התיקונים. ולכן להלכה, אין חיוב על חברת השכרת השמלות להחזיר לגברת לוי את הכסף ואם גברת לוי אינה מעוניינת לשכור לבסוף את השמלה, זהו הפסד שלה.
