איציק ביקש מחברו הטוב שמריה להשאיל לו את הרכב ליום אחד, מכיוון שרצה לנסוע עם כל המשפחה לצפון. שמריה נענה ברצון, אלא שאיציק שלא היה זהיר עלה על אחת המדרכות בעוצמה וכתוצאה מזה התפנצ'ר הגלגל הימני הקדמי. הוא עשה את דרכו לפנצ'רייה, אלא שכשהגיע לשם, אמר לו בעל הפנצ'רייה: "הצמיג הלך ואתה צריך לקנות חדש, אבל בגלל שיש בעיה עם איזון הגלגלים, אתה חייב לקנות צמיג נוסף חדש גם עבור הגלגל השמאלי…" בלית ברירה שילם איציק עבור שני צמיגים חדשים, אבל כשהחזיר את הרכב לשמריה, אמר לו: "החלפתי לך צמיגים בשני הגלגלים הקדמיים, על הצמיג הימני – אני אשם. אבל על השמאלי תשלם לי לפחות את העלות של הצמיג!" אבל שמריה טען: "ההחלפה נועדה בשביל איזון הגלגלים, שנפגע בגלל שאתה היית אשם. אז למה אני צריך לשלם לך עליו?" מה דעתכם, האם שמריה צריך לשלם על הצמיג השמאלי החדש?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ"ו סעיף א' בדין: 'מזיק בידיים' וב'גרמא' ומה החילוק ביניהם. והאם בעל הרכב יצטרך להשתתף מדין 'נהנה' סימן שמ"א סעיף ד'.
תשובה לשאלה "הסכם זה הסכם" (שאלה מס' 742)
תקציר השאלה השבועית: רוני שכר דירה לכמה חודשים, אבל בסיום השכירות, נשארו בדירה נזקים שונים ובעל הדירה תבע מרוני לשלם עליהם. רוני לקח אחריות, אבל אמר לבעל הדירה: "קח שבוע מהיום תעבור על כל הנזקים בדירה, תכין רשימה ואפצה אותך על הנזקים. אבל אחר כך אל תבוא אליי בטענות!" בעל הדירה הסכים ובסוף השבוע שילם לו רוני ארבעת אלפים שקלים עבור כל הנזקים ואפילו פרגן לבעל הדירה מכונת כביסה חדשה, במקום הישנה שהתקלקלה. לאחר חודש, הגיע אליו בעל הדירה וטען שהקלידים בפסנתר שהיה בסלון התקלקלו ודרש ממנו לשלם על הקלידים. אבל רוני טען: "סיכמנו שאין יותר תביעות, נכון? וגם חוץ מזה, שילמתי לך הרבה יותר על דברים שלא הייתי צריך, לכן אני לא חייב לשלם לך כלום!" מה דעתכם? האם רוני צריך לשלם על הקלידים?
תשובה בקצרה: אם ברור שבעל הדירה באמת לא ידע מהפגם בפסנתר, הוא יהיה חייב לשלם לו על הנזק.
תשובה בהרחבה: מצאנו בהלכה מעשה לגבי אדם שמכר לחברו פירות שלא גדלו עדיין על העץ, ששם מעיקר הדין המכירה לא קיימת מכיוון שאין עדיין מה למכור, כיוון שהפירות לא קיימים. וגם עצם ההסכמה של הקונה לקנות אותם, הייתה רק על הצד שהוא חשב שהוא יכול לאכול אותם ולא ידע שהם עדיין לא צמחו על העץ. ולכן ניתן לדמות זאת למקרה שלנו שגם אצלנו כשהמשכיר ויתר לשוכר על הנזקים, הוא לא שיער בדעתו שיהיה נזק גדול כל כך שיגלה אותו בהמשך.
דבר נוסף שמצאנו בהלכה, שהוא רלבנטי לגבי המקרה שלנו. נידון לגבי אדם שמכר חפץ לחברו בתנאי שלא יחזור אליו בטענות שהחפץ פגום ואפילו אם מכר לו במחיר מופחת מהמחיר המקובל. שגם אם הסכים הקונה לתנאי מלכתחילה, הדבר מוגדר בהלכה כ'מחילה בטעות' והקונה יכול לבוא ולטעון שלא ידע שיהיה פגם כזה גדול בחפץ וכל מה שהסכים היה לגבי פגמים קלים. ולכן במקרה שלנו, המשכיר יכול לטעון שלא ידע שיהיה נזק כזה ורוני יצטרך לשלם על הנזקים.
