סמוראי צעיר ומלא אנרגיות פגש פעם איש זקן וחכם וביקש ממנו:
"תוכל להסביר לי מהו גן עדן ומהו גיהנום?"
הביט עליו הזקן ואמר לו בהתרסה:
"נראה לך שאוכל להסביר לבחור טיפש שכמוך דברים עמוקים כאלו?!"
התרגז הסמוראי ושלף את חרבו באיום ובכעס.
חייך הזקן ואמר לו:
"הנה לך, בני, זהו בדיוק הגיהנום".
הבין הצעיר את המסר, נרגע והחזיר את חרבו למקומה. קד קידה עמוקה וביקש סליחה.
אמר לו הזקן:
"הנה לך, בני, זהו גן עדן!"
אחת המילים הכי משומשות בימים אלו היא 'גבורה' על כל הטיותיה.
עשרות אלפי לוחמים גיבורים בשדה הקרב. המוני גיבורי שמסרו נפשם להציל אזרחים. הורים גיבורי לב ששיכלו את ילדיהם, והמוני גיבורים וגיבורות בעורף תומך הלחימה.
אבל מה משמעותה של גבורה? ומה הופך אדם רגיל שחושש מנזלת ומפחד מנחשים ואולי אפילו ממקקים, לגיבור?
*
'גבורה' מלשון להתגבר, כלומר, לגבור על משהו.
כולנו מכירים את הביטוי 'גיבור על חלשים', זהו אדם שמסוגל להתגבר רק על מי שחלש ממנו, ולכן הוא לא באמת גיבור, ואף אחד לא יקים אנדרטה לזכרו של הבריון השכונתי שכל ילדי השכונה פחדו ממנו.
ואולם כאשר אדם מתגבר על רגש חזק שקיים אצלו, כמו הפחד למות, ולמרות הרגש החזק שעולה בו ויוצר התנגדות הוא מתגבר ויוצא להילחם באויב, אדם שכזה יזכה בצדק לתואר 'גיבור'.
וככל שההתגברות גדולה יותר, כך גם הגבורה תהיה גדולה יותר. אינו דומה לוחם בתוך טנק ללוחם העומד פנים מול פנים עם האויב. ואינו דומה לוחם מול מחבל אחד לאדם שתופס יוזמה ונלחם לבדו מול כמה מחבלים. ההתגברות הנדרשת ממנו על הפחדים שלו היא בוודאי גדולה ואדירה.
*
אנחנו רגילים לראות את הגבורה דווקא בשדות הקרב ובמצבים שבין חיים למוות. אבל הגיבורים האמיתיים יכולים להיות דווקא הרחק מאוד משדה הקרב ובלי שהחזיקו מימיהם כלי נשק.
זה יכול להיות אדם שמתגבר על הכעסים שלו, וגם כשמרגיזים אותו מאוד, הוא שותק ובולם את פיו.
זו יכולה להיות אישה חלשה בגופה, שעוצרת את עצמה שוב ושוב ולא מדברת לשון הרע, גם כשזה עומד לה על קצה הלשון.
זה יכול להיות אדם שיש לו תאווה עצומה למשהו אסור, והדבר הזה זמין ונגיש לו, והוא שולט בעצמו ועוצר.
והדוגמאות רבות.
ועל כך אמרו חכמים: "איזהו גיבור הכובש את יצרו".
וככל שהיצר חזק יותר, מפתה יותר, מושך יותר, צבעוני יותר – כך הגבורה הנדרשת היא גדולה יותר.
*
ומי זכאי לתואר 'גיבור שבגיבורים'?
על כך אמרו: "זה ההופך שונאו לאוהבו".
אם יש מישהו שאתה שונא, או שהוא שונא אותך, ואתה מתגבר על השנאה הזו ולא הולך איתו מכות, ולא צועק ולא מקלל, ולא מחזיר לו מנה אחת אפיים, זו בוודאי גבורה גדולה.
אבל אם אתה מצליח להפוך את הלב שלך, לבטל את השנאה ולמצוא את המקום בתוכך לא רק להכיל את השונא שלך, אלא גם לאהוב אותו, ומתוך מאמץ והשקעה להפוך את ליבו גם לאהבה, אתה תהיה ראוי לתואר ה'גיבור שבגיבורים'. כי זו באמת גבורה גדולה מאוד.
וכבר אמר שלמה: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר." (משלי ט"ז)
