הארי שעלה מבבל

יום שני, ט' בסיון הארי שעלה מבבל
ביום ט' בסיון תרצ"ט (1939) הלך לעולמו הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחשובי הפוסקים בדורות האחרונים ומחבר ספר "כף החיים". רבי יעקב חיים נולד בשנת תר"ל (1870) בבגדד, ולמד בישיבה המפורסמת "מדרש בית זילכה". את הסמכתו לרבנות קיבל מרבינו יוסף חיים ה"בן איש חי". לפרנסתו עסק בכתיבת סת"ם, וזהו המקור לשם משפחתו.
בשנת תרס"ד (1904) עלה רבי יעקב חיים מבגדד לירושלים. הוא למד בישיבות המקובלים בעיר, והיה ממקימי בית הכנסת "שושנים לדוד" לעולי בבל. בעליית הגג של בית כנסת זה למד וחיבר את ספריו, ובראשם ספר "כף החיים" על השולחן ערוך. ספר זה מביא את דעות הפוסקים האחרונים בכל הלכה ומרבה להתחשב גם בדעת המקובלים.
מסופר, שפעם קרסה תקרת בית הכנסת "שושנים לדוד" בגלל רעידת אדמה. רבינו יצא ללא פגע, ואף סייע לחלץ ילד בן 6 שישב ולמד בבית הכנסת – "עובדיה יוסף" שמו.

יום רביעי, י"א בסיון – עיר התורה והחסידות
העיר בני ברק היא עיר עתיקה מאוד, הנזכרת כבר בספר יהושע (י"ט, מ"ה) כחלק מנחלת שבט דן. בגמרא מוזכרת בני ברק כמקום מגוריו של התנא רבי עקיבא, ובהקשר זה היא מוזכרת גם בהגדה של פסח. העיר העתיקה שכנה סמוך לצומת מסובים של היום, הנקראת כך על שם החכמים שהיו "מסובין בבני ברק". במקום זה התקיים עד מלחמת העצמאות הכפר הערבי "אבן אברק".
בשנת תרפ"ד (1924) עלתה ארצה קבוצה של חסידים מפולין, בראשותו של הרב יצחק גרשטנקורן, שביקשה לייסד בארץ מושבה חקלאית בעלת צביון תורני. העולים קנו את האדמות שמצפון לכפר הערבי, ובי"א בסיון יסדו את בני ברק המוכרת לנו היום. המושבה התפתחה במהירות, ולאחר קום המדינה הוכרזה כעיר. בזכות פועלם והשפעתם של אישים כמו ה"חזון איש" ורבי יוסף שלמה כהנמן (מייסד "ישיבת פוניבז"), הפכה בני ברק למרכז תורני חשוב, ולאחד משני המרכזים של הציבור החרדי בארץ.
יום שישי, י"ג בסיון – "נס מוסאן"
בימים שלפני חג הפסח בשנת תרי"ג (1853) נעלם ילד נוצרי בעיר ארם-צובא (חלב) שבסוריה. הכמרים וראשי הקהילה הנוצרית בעיר האשימו את היהודים ברצח הילד כדי "ללוש בדמו את המצות". המושל המוסלמי שהאמין לעלילה, אמר לרב העיר, רבי חיים מרדכי לבטון זצ"ל, שאם לא יימצא הילד, יוצאו להורג ראשי הקהילה ושאר היהודים יגורשו מהעיר.
פחד גדול נפל על היהודים. הרב הכריז על ימי צום ותפילה, וחיפושים רבים נעשו אחר הילד הנעדר, אך לשווא. הפסח והתקופה שלאחריו עברו במתח רב.
בי"ד בסיון, החליט הרב לבטון לצאת לבדו לעבר המקום שבו נראה הילד לאחרונה. כאשר הגיע לשם ראה ילדים משחקים, ושמע אחד מהם אומר לחברו: "אתה יודע? ממש כאן ראיתי את הכמרים לוקחים את הילד ומחביאים אותו בכנסייה".