גרגוריוס הניף את החרב האדירה שבידו וביתק את כבלי המתכת כאילו היו חוטי משי עדינים. רומולוס קם ממקומו ונתמך בגרוגוריוס כדי לעמוד על רגליו. הוא היה נראה שונה מאד מהפעם האחרונה ששני החברים נפגשו. זקנו צמח פרא ועיניו שקעו בחוריהן ועוטרו במסגרת שחורה וקודרנית. גרגוריוס סקר את חברו מלמעלה למטה, "מה הם עשו לך חבר?" הוא שאל בדאגה. "מה שהיה שייך לעבר וחבל להתעסק בו, פנינו מועדות אל העתיד. בוא נצא מכאן כמה שיותר מהר!" ביקש רומולוס מידידו הוותיק.
השניים היו בתוך מבצר פרסי שמור ומוגן היטב. גרגוריוס הסתנן פנימה בחסות החשיכה וחמק בין המסדרונות הסבוכים עד שמצא את החדר שבו היה כלוא רומולוס המסכן. הוא הושיט לחברו מדים של שומר שהוא מצא באחד החדרים, והשניים הסוו את עצמם היטב לפני שיצאו החוצה על מנת לברוח ולחבור לשאר חברי הגדוד היווני שחנה למרגלות הר אתוס.
השניים צעדו במהירות במסדרונות האפלים, הם חלפו על פני מספר חיילים מנומנמים שלא התעניינו בהם יותר מדי והמשיכו לכיוון החומה האחורית של המבצר, שם, כך על פי טענתו של גרגוריוס מצפה להם חבל ארוך שעליו יוכלו לטפס אל החופש שמחכה מהעבר השני.
אך כאשר התקרבו אל המקום, הם נחרדו לגלות קבוצת חיילים פרסיים ערניים מאד וחמושים מכף רגל ועד ראש. החיילים נאספו מסביב לחבל שהשאיר שם גרגוריוס וניהלו דיון קדחתני מלווה בתנועות ידיים ובשקשוק חרבות. למזלם של צמד היוונים, החיילים היו שקועים בגיבוש תכנית פעולה ולא שמו לב אליהם. הם ניצלו את היסח הדעת של הפרסיים ופנו לחפש דרך אחרת לצאת מהמבצר.
באותו רגע התחילו פעמוני המגדל הכי גבוה במבצר לדנדן בקול רעש נוראי וצורמני. מישהו הפעיל את האזעקה, הבינו גרגוריוס ורומולוס. כרוז בפרסית החל להכריז על מצב חירום. חייל פרסי השתמש בקונוס גדול מעץ על מנת להגביר את קולו: "יש פולשים במבצר! יש פולשים במבצר!" הוא קרא. חיילים פרסיים הסתובבו הלוך ושוב בחרבות שלופות ובלפידים בוערים וחיפשו את המסתננים.
גרגוריוס ורומולוס חשו את לבם פועם בפראות ובקצב מהיר. אימה משתקת אחזה בהם, אך גרגוריוס לא איבד את העשתונות הוא אחז ברומולוס שהחוויר כדף נייר ומשך אותו לתוך אחד החדרים. "עלינו להסתתר, עד שהפרסיים יירגעו קצת ואז נשתחל החוצה!" הוא לחש לרומולוס.
הם הביטו סביב בחדר הקטן והופתעו לגלות שהם בחדר המפות. על השולחן בקצה החדר הייתה פרוסה מפה מפורטת של האזור. הם הביטו אחד בשני בבהלה, התוכנית הייתה כתובה שם שחור על גבי לבן. שני חיצים אדומים סומנו, אחד מכיוון הים ואחד מכיוון הר אתוס. שני החיצים הובילו ישירות למחנה היווני בלקדיקי. "עלינו להזהיר אותם!" סינן גרגוריוס. "קודם עלינו לצאת מכאן ולהציל את עצמנו" מלמל רומולוס בייאוש.
"יש לי רעיון!" אמר גרגוריוס והניף מפה שתיארה את המבצר הפרסי לפרטי פרטים "בוא אחרי…". הם יצאו מן החדר ועברו במבוך דלתות ומסדרונות עד למגדל. הם עלו מעלה מעלה עד לחדר הפעמון. שם עמד הכרוז והמשיך לצעוק ולהאיץ בחיילים לחפש. גרגוריוס הפתיע אותו מאחור וציווה עליו לרכז את החיפושים בחצר הקדמית של המבצר. לאחר מכן הוא חתך את החבל מהפעמון וחיבר לו וו מתכת שלקח מאחת האבוקות במסדרון.
הוא השליך את החבל אל החומה שמתחתיו והוו נתפס באחד החריצים שבין הלבנים. הם שברו את מנעול הדלת כדי שהכרוז לא יוכל לצאת ולקחו את קונוס העץ שהגביר את קולו. לאחר מכן הם גלשו במורד החבל היישר אל החומה וחתכו אותו. כאשר הגיעו לקרקע הם החלו לרוץ כל עוד רוחם בם, הרחק מהמבצר. וכאשר הפרסים הבחינו בתרגיל שביצעו היוונים כבר היה מאוחר מדי.
לאחר כמה ימים הגיעו גרגוריוס ורומולוס אל המחנה היווני והתקבלו בכבוד השמור לגיבורים. לאחר החגיגה שנערכה לכבודם, ביקש גרגוריוס להיפגש עם יוליוס, מפקד המחנה כדי לספר לו על התוכנית של הפרסים. יוליוס זע על מקומו בבהלה: "עלינו להיערך, חייבים לפעול מהר כדי שלא נשב כאן כברווזים במטווח".
"אנחנו בטוחים לגמרי" הרגיע אותו גרגוריוס עם חיוך משועשע בזווית עיניו. "אבל כיצד? התפלא יוליוס, הרגע אמרת ש…". "כן, אבל לא הספקתי לספר לך את ההמשך!" הסביר גרגוריוס. "כאשר היינו בחדר המפות השתמשתי בקולמוס שעל השולחן, כדי לשנות את התוכנית שלהם. מה שהולך לקרות, הוא ששני הפלוגות המיועדות לתקוף את המחנה שלנו, יפגשו בעמק קטן כחמישה מיילים מכאן. אבל אנחנו נהיה מוכנים לקראתם משני צדי העמק. כך שבמקום שהם יתקפו אותנו בתנועת מלקחיים, זה בדיוק מה שאנחנו נעשה להם".
יוליוס נותר ללא מילים מתושייתו הרבה של גרגוריוס, הוא הוריד את נזר הזהב שנח על ראשו וחבש אותו לראשו של גרגוריוס. "אמליץ עליך לקידום, מיד בפעם הבאה שאפגוש את הקיסר!" הוא הפטיר ופנה לתכנן היכן בדיוק יציב את כוחותיו, כדי לתת מכת מחץ לחיילים הפרסים שבאים לתקוף את הצבא היווני…
***
שלמה המלך במשלי מייעץ לנו: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". אין מלחמה גדולה יותר מאשר המאבק הפנימי שאנחנו מנהלים בתוכנו אל מול הכוח השלילי של יצר הרע שמנסה ללא הרף להדיח אותנו מדרך הישר בתואנות שונות ומשונות. האסטרטגיה הטובה ביותר היא להתחכם לו ולענות לו באותה דרך שבה הוא משתמש, ולמנף את הרעיונות שלו בעצמו כדי לעזור לנו להביס אותו.
במקום להרים ידיים ולתת לו להוביל, נעקוב אחר שיטת הפעולה שמושכת אותנו אל הרע, וננסה לאמץ אסטרטגיה שתאפשר לנו להתגבר עליו בחכמה בתבונה ובערמה. שהטוב שבנו ינצח.
