המרוץ לשמים

סיפור לשבת

"מי יהיה הבן אדם הראשון שיצליח להגיע לשמיים?" זו הייתה שאלת מיליון הדולר שהעסיקה מיליוני אנשים בסוף המאה התשע עשרה. זאת בדיוק הייתה גם הסיבה, שבגללה כבר חודש שלם התקשורת העולמית לא הפסיקה לעסוק במסיבת העיתונאים שארגן סמואל פיירפונט לאנגלי – שהכריז מול כל העולם שהוא יהיה הראשון שיעשה את הצעד הנועז. למעשה, אם חושבים על כך לעומק, היו לו את כל האמצעים כדי לעשות זאת בצורה הטובה ביותר: מעבר לייחוס המשפחתי ולמעמדו הרם הוא עבד במצפה הכוכבים של אוניברסיטת הרווארד היוקרתית ושימש כמרצה למתמטיקה באקדמיה הימית של ארצות הברית, בין חבריו הקרובים היה ניתן למנות את האנשים החזקים ביותר בממשלה כמו גם בעסקים, כמו למשל אנדרו קרנגי, הנדבן הנודע, וכן אלכסנדר בל, הממציא הבריטי המפורסם.

כאשר נשאל לאנגלי במסיבת העיתונאים מדוע הוא חושב שדווקא הוא יהיה הראשון שיצליח להגיע לשמיים ולבנות את המטוס שיעשה את זה, היישיר לאנגלי מבט לעבר העיתונאי של ה'ניו יורק טיימס', תומאס אלווה, ואמר לו בביטחון רב: "מאחר שאין אף אחד אחר בעולם שנהנה כמונו מתקציב למימון הפרויקט ממשרד ההגנה הממשלתי, אז כסף לא מהווה עבורנו בעיה".

"אדוני", ענה לו אלווה: "זה באמת מרשים מאוד, מה עוד?" לאנגלי חייך לעברו והמשיך :"בצוות שלנו מסתובבים כמה מהמוחות המבריקים ביותר, הצלחנו לצרף לאחר מאמצים מרובים את טייס הניסוי צ'רלס מנלי, ואת מהנדס המכונות המבריק ביותר של אוניברסיטת קורנל. הצלנו לגייס את סטיבן בלזר, מפתח המכונית הראשונה בניו יורק. ואנחנו עובדים עם החומרים המשובחים ביותר! יש לנו את תנאי השוק המושלמים והאידאליים כמו גם את יחסי הציבור הטובים ביקום! לכל מקום שאני הולך אני שומע רק קריאות עידוד. אין ספק ידידי שיש לנו את נבחרת החלומות לבניית המטוס הראשון בעולם".

באותו זמן, בדייטון שבמדינת אוהיו ארצות הברית, חיו להם שני אחים, ארוויל ווילבור רייט, אשר הייתה להם תשוקה מטורפת ויוצאת דופן: הם שאפו להגיע לשמיים ולבנות להם מכונת תעופה משלהם.

בניגוד ללאנגלי הממומן והמקושר היטב, לאחים רייט לא היו כל משאבים כספיים או מקורות מימון וכמו כן לא היו להם שום קשרים בחלונות הגבוהים ואף כתב של ה'ניו יורק טיימס' לא הוצמד לניסיון המהפכני שלהם. אם נוסיף לכך את העובדה שלאיש מחברי הצוות שלהם לא הייתה השכלה אקדמאית, נגלה שהסיכויים של האחים רייט להתחרות בסמואל לאנגלי היו קלושים עד מגוחכים מאוד.

ובכל זאת ולמרות הכול, האחים רייט מימנו את ניסיונות התעופה שלהם בעזרת הרווחים שהשיגו מחנות האופניים שבבעלותם. אמם, שניסתה בהתחלה לדבר על ליבם שירדו מהרעיון המשוגע הזה, ידעה שאין לה או לכל אדם אחר כל סיכוי להניא אותם מלהגשים את חלומם: עוד כשהיו ילדים בגיל עשר, לא הפסיקו האחים הקטנים לשחק בהעפת עפיפונים ובניסיונות להעלות כל מיני גופים שונים לשמיים.

פעם אחת שאל אותם אביהם: "מדוע אתם עושים את זה? מה יש לכם מלהטיס גופים שונים לשמיים?" ועל זה ענו לו האחים רייט: "אנחנו רוצים שאנשים יוכלו להגיע רחוק לכל מיני מקומות בעזרת מטוס. אנחנו רוצים לגעת בשמיים".

בעוד שכל ניסוי של לאנגלי לווה בצילומים וברעש גדול, בהד תקשורתי ובהמון יחסי ציבור על היזם המהולל שהולך לפתור את בעיית הטיסה של העולם, ניסיונותיהם של האחים רייט התאפיינו בשקט מופתי ובצנעה: אף כלי תקשורת לא עקב אחריהם ולא בא לכסות את הניסיונות שלהם. אולם מעבר לכך, האחים רייט לא הפסיקו להיכשל: כישלון של תעופה רדף כישלון. שוב ושוב הכלים שהעלו לאוויר התרסקו בקול חבטה גדולה. מורגלים בכישלונות נסעו בכל פעם האחים רייט לשדה הניסויים שלהם עם חמש ערכות חילוף שונות.

באותו זמן עם התקציב הענק וריבוי המוחות המבריקים נכשלו גם הצוות של לאנגלי, אולם אף אחד לא דיבר על הכישלונות של לאנגלי מאחר שלאנגלי ידע שאנשים כמו גם התקשורת מחכים להצלחה. לא לכישלון. וכך היו שני צוותים במקביל על כדור הארץ שרדפו אחרי החלום האולטימטיבי: הניסיון לגעת בשמיים ולהטיס את המטוס הראשון. צוות אחד בראשות לאנגלי, מרופד בכסף ובמשאבים ובעיקר בתהילה ובמרדף אחרי ההצלחה. וצוות שני, של האחים רייט שפשוט לא יכול להפסיק ולהילחם בתשוקה שלו: לגרום לבני אדם לגעת בשמיים ולהטיס מטוס.

עד שבוקר אחד זה קרה: ב-17 בדצמבר 1903, בשדה פתוח בקיטי הוק, צפון קרוליינה, המריאו האחים רייט אל השמיים. "אני טס!!!" צעק ווילבור: "אני טס!!!"

בטיסה שלקחה חמישים ותשע שניות, בגובה מאה עשרים ותשע רגל, במהירות שלא הייתה יותר מהירה מריצה קלה, המריאה הטיסה הראשונה שעתידה לשנות את כל הטכנולוגיה של העולם.

בלי כיסוי תקשורתי שילווה את האירוע הענק והמכונן הזה, בלי כתבים ועיתונאים שיפרגנו, ידעו בכל זאת האחים רייט היטב, מה המשמעות של ההישג יוצא הדופן שלהם. מיד אחרי ששמע לאנגלי המהולל על ההישגים של האחים רייט, הוא התפטר מאחר שכבר לא היה יכול יותר להיות כמו שחלם תמיד – הבן אדם הראשון שטס בשמיים.

"מדוע אתה פורש מבניית המטוס שחלמת עליו תמיד?" שאל ג'ס פורטון עיתונאי ה'וושינגטון פוסט' את לאנגלי. "אז לא תהיה האדם הראשון שטס בשמיים, אבל עם הכסף שיש לך תוכל לפתח את המטוס המושלם!"

"שום דבר כבר לא שווה, ידידי!" השיב לאנגלי: "העיקר מבחינתנו זאת התהילה להגיע ראשונים ולנצח במרוץ, ברגע שאנחנו לא שם. לא שווה לנו לעשות את זה!" וכך הרדיפה אחרי הכבוד והתהילה, סיימה ברגע אחד את הפרויקט הממומן והמתוקשר ביותר במאה התשע עשרה…

 

בפרשת השבוע מזהיר הקב"ה את עם ישראל, לשמור על מצוות התורה כאשר הם יגיעו לנחלתם בארץ ישראל ומזהיר אותם לקראת הבאות: החוכמה היא לא לשמור את המצוות רק כאשר טוב לנו וכל אחד יושב בנחלתו, אלא גם כאשר המצב קשה ויש כישלונות, אסור להתייאש אלא יש להמשיך לשמור על מצוות התורה ולא להרפות ממנה לעולם.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור לשבת

תפנית בתחתית

סיפור לשבת

שליחות מורכבת

סיפור לשבת

המאמץ האחרון

סיפור לשבת

תאמין בעצמך

סיפור לשבת

פשוט מהתחלה

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'