עליונותו הצבאית של הצי הגרמני ברחבי הים התיכון הטרידה מאוד את הצי המלכותי הבריטי, אוניות אספקה ואפילו משחתות בריטיות נפגעו פעם אחר פעם מספינות המלחמה הגרמניות ובעיקר מן הצוללות הגרמניות ששייטו במעמקי הים. המועצה העליונה של האדמירלות הבריטית הייתה נבוכה מאוד מהמצב הכושל וביקשה את עזרתו המיידית של המודיעין הבריטי, במגמה לשנות את תמונת המצב ולהביא לעליונות בריטית ברחבי הים התיכון.
לאחר פעילות מודיעינית מאומצת נודע כי בים האדריאטי, באי צרס, נמצאת רשת מפעלים גדולה המספקת את הרכיבים לבניית הצוללות הגרמניות וטילי הטורפדו.
בישיבה חשאית, בפיקודם של ראש המטה הכללי הבריטי ואדמירל הצי הימי, הוחלט לשלוח לאי את המייג'ור מארק קרלטון, שהיה קצין מובחר השולט בכמה שפות, בוגר קורס צלילה ובעיקר מומחה בייצור חימוש צבאי ימי. המטרה הייתה שמארק יגיע לאי צרס ושם בעזרת סייענים יתחבר למערך ייצור הצוללות. הוא יגרום לחבלות ותקלות שיגרמו לכלי המשחית הגרמניים נזקים מצטברים ונחיתוּת ימית.
מארק הוכנס בסוד העניינים והביע את נכונותו המיידית למשימה. ואולם כעת עמדה בפני הפיקוד הצבאי בעיה חמורה: כיצד יגיע מארק לאי המדובר? הרי המרחב הימי נשלט לחלוטין על ידי הגרמניים! דרכי היבשה או האוויר גם הם לא באו בחשבון בגלל המרחק הרב והיות האי מצוי בלב השטח שבשליטת הגרמנים. לבסוף הגיע רעיון נועז מפי המפקד העליון של הצי הימי: "הרי לשם כך רכשנו מן האמריקנים את הצוללת 'סקייט' שיודעת לעבור תחת קווי הים הגרמניים מבלי להתגלות".
כבר למחרת יצאה הצוללת לדרכה עם צוות שכלל שלושה אנשים, וכמובן מארק, בדרכה לאי צרס. המסע החל ברוח טובה, אולם כשהתקרבו לשטח שבשליטת הגרמנים הרצינו פניו של מפקד הצוללת: "עלינו להיות כעת מרוכזים ודרוכים", אמר. "כל טעות מצידנו עלולה לחשוף אותנו". רצינות השתררה בצוללת. המפקד ישב בתא הפיקוד, מרוכז בשעונים, בעוד הצוללת חולפת לה במעמקי הים תחת קווי הגרמנים. לפתע חוורו פני הקפטן: "אני לא מאמין!" הוא זעק. אורות אדומים החלו להבהב בלוחות החיווי. "כולם לכאן!" זעק הקפטן בחרדה. השלושה סבבו אותו במהירות. "מה קרה? גילו אותנו?" זעק מארק. "לא ולא, אך יש איתות ברור שהצוללת מאבדת את מלאי החמצן במהירות! אין מנוס מלחזור אחורה לטווח הימי שאינו בשליטה גרמנית!" המפקד הביט שוב במד האוויר ואז הביט במארק ונאנח: "המצב כעת קריטי, או שכולנו מתים מחוסר חמצן או שאתה יוצא כעת ואנו ננסה לחזור על עקבותינו. אנו בקרבת אחד האיים באיטליה… אני ממש מצטער!" למארק לא נותרה ברירה. הוא לבש את חליפת הצלילה, העיף מבט אחרון באנשי הצוות ואז עבר למעטפת החיצונית של הצוללת ומשם יצא אל מעמקי הים.
מארק היה צוללן מצטיין ולכן עלה באיטיות ובזהירות אל מעל המים והביט לכל עבר. לא הרחק ממנו נראה אי. בשחייה איטית מתחת למים התקרב מארק לאי. הוא טיפס בזריזות על סלעי החוף, הביט לכל עבר, וכשלא ראה נפש חיה רץ בזריזות לעבר העצים הסמוכים. הדבר הראשון שעשה היה החלפת הבגדים לאזרחיים, ואז הוא חפר בור גדול וקבר את חליפת הצלילה.
הלילה החל לרדת, ומארק העביר את הלילה בפינה נסתרת בין ענפי העצים. עם אור ראשון החל לצעוד בשביל שנמשך לאורך חוף הים. למרות הסכנה שבדבר לא הייתה לו ברירה אחרת. לאחר צעידה ממושכת נגלה לעיניו כפר קטן השוכן על שפת החוף. כמה סירות עץ פשוטות עגנו בנמל קטן הצמוד לכפר. מקומי גבה קומה התהלך על החוף ומשא על גבו. כשקלט הלה את מארק צעק לעברו באיטלקית: "סניור, רוצה עבודה?" מארק המופתע התעשת במהירות וצעק בחזרה: "בוודאי!" האדון סימן לו להתקרב והצביע על ערמת שקי בצלים: "את כל זה דייגו רוצה שתשים בסירה. בסדר?" מארק החל להעמיס שקי בצלים ולהניחם בסירה. הוא הזיע כהוגן. דייגו היה סוחר מקומי שהתפרנס מאספקת גידולי אדמה באיים המקומיים. "אם תרצה להצטרף, אני יוצא להפלגה היום. יש לי קו אספקה קבוע באזור", אמר דייגו. כשהושלמה העבודה יצאה סירת הדיג הקטנה לדרכה ועליה דייגו ומארק.
"יש לי מסע של שבועיים בין הלקוחות שלי", אמר דייגו. "אתה יכול להישאר כמה שתרצה". "תגיד – האזור כאן לא שורץ גרמנים?" שאל מארק בחשש מסוים. דייגו חייך: "שורץ ועוד איך, כל יום אני רואה כמה משחתות וספינות מלחמה, אבל עזוב… את מי דייגו הפשוט מעניין, הא?" דייגו הצית מקטרת והחל להעלות סלסולי עשן. "כשתתעייף, יש שני מזרני קש באזור המקורה בסירה. תרגיש בנוח". הלילה ירד וכוכבים נצצו. הסירה שטה על פני הגלים, ומרחוק נראו זרקורי ספינה קרבים, מארק נרעד. הספינה קרבה, ואלומת אור סרקה את סירת הדייג הקטנה. "אנחנו לא מעניינים אותם", קרא דייגו בפיהוק. מארק נכנס ונשכב על מזרן. הוא לא האמין שהוא שט בגלוי בלב השטח העוין. במהלך ההפלגה נוכח מארק שדייגו אומנם סוחר פשוט, אך יש לו הרבה חוכמת חיים. "כבר ראיתי… בחיים דבר אחד או שניים, ותדע לך, הכי בטוח – להיות פשוט", הוא היה אומר בחיוך. בדרך הם עברו באיים מעניינים וחלפו סמוך לספינות ומשחתות גרמניות. באחד הנמלים הבחין מארק בצוללת ואנשי צוותה המתכוננים להפלגה.
"לאן אתה צריך?" שאל דייגו. "לאי צרס", השיב מארק, "יש לי שם קרובים". אבל דייגו קטע אותו: "מחר אנחנו שם!" חיוך עלה על שפתיו של מארק. כשירד מהסירה קרץ אליו דייגו ואמר: "אל תשכח, הכי בטוח זה להיות פשוט!"
דרך הפשטות אנו מתחברים למקור הכוח. הסוכה היא פשוטה, עשויה מחומרים דלים עם סכך קל על ראשה, ולמרות זאת היא מחברת אותנו אל העוצמות והמקור החזק יותר מכל בנייני האבן והטכנולוגיות המפותחות.
