מבט לקורונה (ג')
הקורונה מקרינה עלינו לטובה
בהמשך למדור הקודם, נמשיך להתבונן בכל הטוב ש"הקורונה" הזו הקרינה עלינו. בכל זאת, השיעורים הללו עולים לנו ביוקר. את שכר הלימוד כבר שילמנו, חבל שלא נפנים ונלמד.
"בְשָּעָׁה שֶבָׁרָּא הַקָדּוֹשׁ בָרּוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן. נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָלּ אִילָנֵי גַןּ עֵדֶן וְאָמַר לוֹ: רְאֵה מַעֲשַיׂ כַמָּהּ נָאִים וּמְשׁוּבָחִּין הֵן וְכָל מָה שֶבָׁרָּאתִי – בִשְּבִׁילְךָ בָרָּאתִי, תַןּ דַעְּתְךָּ שֶלֹּׁא תְקַּלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶאִׁם קִלְקַלְתָ אֵין מִי שֶיְׁתַּקֵןּ אַחֲרֶיךָ". (קהלת רבה פרשה ז')
התבוננות
- זמן מצוין לעבוד על התמודדות עם 'פחד' החיים המערביים לימדו אותנו להגיב על פחד ביתר התגוננות, עוד מצלמות, עוד גדרות, עוד טילי הגנה ועוד התגוננות. אבל מול האמירות שנשמעות על כך שכולם ידבקו בסוף מהנגיף. אין לנו ברירה אלא ללמוד להתמודד עם 'פחד' ולהתאמן על אמונה ובטחון.
- אנחנו מצליחים להבין בימים אלו שבדידות איננה בהכרח שלילית, יש בה כל כך הרבה טוב. אולי נשכיל להתבודד גם בימים שבשגרה.
- העיקרון שהטוב מורגש יותר בהעדרו מובן היטב בימים אלו, ופתאום אנחנו מעריכים ומודים יותר על כל הטוב שהיה ושעדיין יש.
- אנו מקבלים שוב ושוב בימים אלו שיעורים ב'צניעות' עד כמה בטחון מופרז, גאווה ויהירות הם מסוכנים. ארצות הברית נתנה לנו דוגמה מעולה בנושא.
חברה
- אולי נראה קצת פחות אלימות כשבני אדם יושבים בבית, כך יש לקוות.
- ימים קשים מוציאים מאיתנו את כל הטוב, כל כך הרבה פרויקטים של נתינה התנדבות ועשיה חברתית שרק מבקשים שכל הטוב הזה יימשך תמיד.
- פתאום ההבנה שכולנו אחד, הרבה יותר ברורה. מספיק בן אדם אחד שנדבק כדי להדביק עולם ומלואו. אולי נצליח לחשוב פעמיים לפני שנקדח עוד חורים בספינה של כולנו.
- מעניין איך שדווקא בימים שבהם נשלח כל יחיד להסתגרות והתבוננות, מתעצמת תחושת האחדות והערבות ההדדית.
- המקדשים הגדולים שבנתה התרבות המערבית, מהיכלי הספורט המפוארים ועד מרכזי הקניות הראוותניים, עומדים שוממים, הזדמנות מופלאה לבחון מחדש את מה שחשוב לנו ואת מה שמחבר או מפריד אותנו.
- רבים מאירועי השמחות שלנו הפכו מזמן לאירועים של ראוותנות וגנדרנות חסרת גבולות, הצניעות מבקשת את מקומה בחזרה. גם חתונה של עשרה מוזמנים יכולה להיות האירוע השמח ביותר בעולם.
