"אַבָּא!" מִיקִי רָקַע בְּרַגְלָיו כְּאִלּוּ הָיָה יֶלֶד בֶּן אַרְבַּע וְלֹא בָּחוּר בֶּן שֵׁשׁ עֶשְרֵֹה, "אֲנִי רוֹצֶה לִנְסעַֹ עִם הַחֲבֵרִים. מָה אִכְפַּת לְךָ?! מַבְטִיחַ לֹא לַעֲשוֹתֹ שְׁטֻיּוֹת. לֹא לְהִגָּרֵר לִדְבָרִים מְסֻכָּנִים, לִשְׁמרֹ עַל עַצְמִי, הַכּלֹ! רַק תְּשַׁחְרֵר אוֹתִי, פְּלִיז!"
הַבַּקָּשׁוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת בְּאָזְנֵי יָרוֹן, אָבִיו שֶׁל מִיקִי. הָרַעְיוֹן לִנְסעַֹ לַגּ'ונְֹגְלִים בְּאַפְרִיקָה עִם חֲבֵרִים נָפַל בְּמֹחוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים הַסְּתָמִיִּים. הוּא רָאָה בְּאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם אֶת הַנּוֹפִים הַפְּרָאִיִּים שֶׁיֵּשׁ לַיַּבֶּשֶׁת הַזּאֹת לְהַצִּיעַ, אֶת הַיְעָרוֹת הַבִּלְתִּי נִגְמָרִים וְאֶת הַחַיּוֹת הַמְיֻחָדוֹת שֶׁצָּצוֹת מִפַּעַם לְפַעַם, וְהֶחְלִיט שֶׁזֶּהוּ זֶה – הוּא טָס.
אֶלָּא שֶׁהָרַעְיוֹן לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי אַבָּא שֶׁלּוֹ. "אֵיךְ תִּסְתַּדְּרוּ לְבַד בַּגּ'וּנְגֶל? אַתֶּם קְטַנִּים מִדַּי בִּשְׁבִיל הַמַּסָּע הַזֶּה, בְּכָל הַכָּבוֹד". כָּךְ הָיָה יָרוֹן עוֹנֶה לְמִיקִי בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁהִזְכִּיר לוֹ אֶת הַמַּסָּע הַמְיֻחָל. אֲבָל מִיקִי הָיָה עַקְּשָׁן לֹא קָטָן וְגַם לֹא גָּדוֹל; הוּא הָיָה עַקְּשָׁן עֲנָק… כָּךְ יָצָא שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהִתְחַנֵּן בְּלִי סוֹף, אֵרַע הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן – אָבִיו הִסְכִּים!
"אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד!" הִזְהִיר יָרוֹן. "מָה הַתְּנַאי?" שָׁאַל מִיקִי בַּחֲשָׁשׁ. "הַחםֹ בַּגּ'וּנְגֶל יָכוֹל לִהְיוֹת מַחֲרִיד וּמְסֻכָּן. אִם לֹא תִּשְׁתֶּה הַרְבֵּה, אַתָּה עָלוּל לְהִתְיַבֵּשׁ! לָכֵן אֲנִי אוֹרֵז לְךָ כְּבָר עַכְשָׁו כַּמָּה בַּקְבּוּקֵי מַיִם בְּתִיק גָּדוֹל, וְאַתָּה לוֹקֵחַ אוֹתוֹ אִתְּךָ לְכָל מָקוֹם וּבְכָל מַצָּב, מוּבָן? וָלֹא – אֵין מַסָּע וְאֵין כְּלוּם!"
בַּשָּׁלָב הַזֶּה מִיקִי הָיָה מוּכָן גַּם לִסְחבֹ סְלָעִים עַל הָראֹשׁ, הָעִקָּר שֶׁיּוּכַל לִמְצאֹ אֶת עַצְמוֹ חוֹגֵג עִם חֲבֵרִים בַּגּ'וּנְגֶלִים שֶׁל אַפְרִיקָה. הוּא הִסְכִּים לַתְּנַאי, וְרָץ לְאַרְגֵּן מִזְוָדָה. הוּא עִדְכֵּן אֶת הַחֲבֵרִים עַל הָאִשּׁוּר שֶׁל אָבִיו, וְכֻלָּם הִתְחִילוּ לְהִתְכּוֹנֵן לַמַּסָּע שֶׁכָּל כָּךְ הַרְבֵּה חִכּוּ לוֹ.
הַיָּמִים חָלְפוּ בִּמְהִירוּת וּמוֹעֵד הַטִּיסָה הִגִּיעַ. בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה יָצְאוּ הַחֲבֵרִים מִבֵּיתָם, כְּשֶׁיָּרוֹן אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ לִצְעקֹ לְעֵבֶר בְּנוֹ: "אַתָּה זוֹכֵר, כֵּן? לָקַחַת אֶת הַתִּיק עִם הַמַּשְׁקֶה לְכָל מָקוֹם! בְּלִי תֵּרוּצִים!" וּמִיקִי מֵשִׁיב בִּצְעָקָה: "בֶּטַח, אַבָּא! לֹא שׁוֹכֵחַ!" גַּם אִמּוֹ עָמְדָה בַּדֶּלֶת בַּזְּמַן שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה, וּשְׁנֵיהֶם נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
מִיקִי וַחֲבֵרָיו לֹא בִּזְבְּזוּ זְמַן. הֵם נָחֲתוּ בַּיַּעַד בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, וְנָסְעוּ בְּמוֹנִית מְיֻשֶּׁנֶת אֶל הַמָּלוֹן שֶׁהִזְמִינוּ מֵראֹשׁ. לְמָחֳרָת קָמוּ בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת יַחֲסִית, וְיָצְאוּ אֶל הַמַּסָּע הַמְאַתְגֵּר בַּגּ'וּנְגֶל, מֶרְחָק כַּמָּה שְׁעוֹת נְסִיעָה מֵהָעִיר הַגְּדוֹלָה. כָּל הַדֶּרֶךְ הֵם לֹא גָּמְרוּ לְהִתְלַהֵב מֵעַצְמָם, שֶׁאִרְגְּנוּ לְבַדָּם טִיּוּל מְיֻחָד שֶׁכָּזֶה. בַּזְּמַן שֶׁנּוֹתַר הִפְרִיחוּ בְּדִיחוֹת לְעֵבֶר מִיקִי, שֶׁנִּסְחַב עִם הַתִּיק הַכָּבֵד שֶׁהֵכִין לוֹ אָבִיו.
"אַתָּה גָּמָל?" שָׁאַל אוֹתוֹ אֶבְרִי. "לָמָּה אַתָּה צָרִיךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַיִם?" וְאוּדִי צָחַק כְּשֶׁאָמַר: "הוּא בִּרְזִיָּה מְהַלֶּכֶת… אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים לְהָבִיא מַיִם". וְכָךְ עוֹד וְעוֹד אֲמִירוֹת שֶׁגָּרְמוּ לְמִיקִי לְהִתְחָרֵט שֶׁהֵבִיא אֶת הַתִּיק אִתּוֹ. עפֶֹר, הַמְבֻגָּר שֶׁבַּחֲבוּרָה – שֶׁגַּם נָהַג בָּרֶכֶב הַשָּׂכוּר – דַּוְקָא עוֹדֵד אֶת מִיקִי, אֲבָל זֶה כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. מִיקִי הֶחְלִיט לְהַשְׁאִיר אֶת הַתִּיק בָּרֶכֶב, וְלָצֵאת לַמַּסָּע בַּגּ'וּנְגֶל בִּלְעָדָיו.
"זֶה מַסְלוּל סִבּוּבִי", אָמַר עפֶֹר, "נִכְנָסִים לַגּ'וּנְגֶל בָּרֶגֶל, כַּמּוּבָן, עוֹשִיֹם סִבּוּב וְיוֹצְאִים בְּעֵרֶךְ לְאוֹתוֹ מָקוֹם. מוּכָנִים?" וְכָל הַנְּעָרִים הֵשִׁיבוּ יַחְדָּו: "כֵּן!!!" וְיָצְאוּ נִלְהָבִים מֵהָרֶכֶב. מַתְחִילִים בַּמַּסָּע הָאֶתְגָּרִי. הֵם צָעֲדוּ הַרְבֵּה זְמַן, לֹא שָמִֹים לֵב לַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה עוֹד וָעוֹד וּמְחַמֶּמֶת אֶת הֶחָלָל יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כְּשֶׁכְּבָר שָמֹוּ לֵב, הָיָה זֶה מְאֻחָר מִדַּי.
"אֲנִי צָמֵא!" נִשְׁמַע קוֹלוֹ הֶחָלוּשׁ שֶׁל אוּדִי. "מִי יָכוֹל לְהָבִיא לִי מַיִם?" שָׁאַל, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא עָנָה לוֹ. לְכֻלָּם אָזְלוּ הַמַּיִם בַּבַּקְבּוּקִים הַקְּטַנִּים שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם. "חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה כָּאן אֵיזֶה נָהָר אוֹ מַשֶּׁהוּ", מִלְמֵל עפֶֹר בְּאִי נְעִימוּת. "מָה עוֹשִיֹם עַכְשָׁו?" הוּא הִבִּיט עַל אוּדִי שֶׁהָלַךְ וְהֶחְוִיר. "הוּא חַיָּב מַיִם דָּחוּף!" קָרָא בְּקוֹל מְבהָֹל.
"אֲנִי אָרוּץ לְהָבִיא אֶת הַתִּיק שֶׁלִּי", הִצִּיעַ מִיקִי בְּטוּב לֵב. הוּא לָקַח אֶת מַפְתְּחוֹת הָרֶכֶב וּפָתַח בְּרִיצָה טְרוּפָה לַכִּוּוּן שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאוּ. רַק בְּנֵס לֹא תָּעָה בַּדֶּרֶךְ, וְכַעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה הִגִּיעַ מִתְנַשֵּׁף אֶל הָרֶכֶב. הוּא מִהֵר לְהוֹצִיא אֶת תִּיק הַמַּיִם הַכָּבֵד, וְהֵחֵל לָרוּץ אִתּוֹ שׁוּב, הַפַּעַם לְעֵבֶר חֲבֵרָיו הַמְחַכִּים לוֹ וּלְעֵבֶר אוּדִי הָעוֹמֵד לְהִתְעַלֵּף.
כְּבָר מֵרָחוֹק הוּא רָאָה אוֹתוֹ: נָמֵר גְּדַל מְמַדִּים הַמִּתְקָרֵב לְעֵבֶר קְבוּצַת הַנְּעָרִים – – – הֵם עָמְדוּ מְשֻׁתָּקִים כְּשֶׁאוּדִי לָחַשׁ בְּכחֹוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים: "תָּבִיא לִי אֶת הַמַּיִם… אֲנִי הוֹלֵךְ לְהִתְעַלֵּף…" וּמִיקִי, בִּגְבוּרָה יוֹצֵאת דּפֶֹן, נִגַּשׁ אֵלָיו עִם הַתִּיק הַגָּדוֹל. הוּא פָּתַח אֶת הָרֻכְסָן וְהוֹצִיא בַּקְבּוּק מַיִם. אֶלָּא שֶׁאָז נָפַל חֵפֶץ כָּלְשֶׁהוּ מֵהַתִּיק…
"רוֹבֶה חִצִּים!" קָרָא מִיקִי בְּתַדְהֵמָה. "הָיָה לִי בַּתִּיק רוֹבֶה חִצֵּי הַרְדָּמָה!" כֻּלָּם הִבִּיטוּ בּוֹ וּבַנָּמֵר לְחִלּוּפִין, וְעפֶֹר הִתְאוֹשֵׁשׁ רִאשׁוֹן. הוּא לָקַח אֶת הָרוֹבֶה וְיָרָה חֵץ לְכִוּוּן הַנָּמֵר. אֶלָּא שֶׁהוּא פִסְפֵס. חֵץ נוֹסָף שֶׁיָּרָה, פָּגַע בְּגֶזַע עֵץ סָמוּךְ. הַחֵץ הַשְּׁלִישִׁי אָמְנָם לֹא פָּגַע בַּטּוֹרֵף הַמְאַיֵּם, אֲבָל הוּא חָלַף מַמָּשׁ קָרוֹב אֵלָיו וְגָרַם לוֹ לְהִסְתַּלֵּק…
כֻּלָּם נָשְׁמוּ לִרְוָחָה וְהוֹדוּ לְמִיקִי עַל הַהַצָּלָה הַכְּפוּלָה שֶׁהֵבִיא לָהֶם.
אִלּוּ הָיָה מִיקִי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וְלוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶת הַתִּיק מֵראֹשׁ, הָיוּ נֶחְסָכִים מֵהַנְּעָרִים הַרְבֵּה רְגָעִים שֶׁל פַּחַד, שֶׁל אֵימַת מָוֶת, שֶׁל חֻלְשָׁה. כִּי כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים בְּקוֹל הַמְבֻגָּר הָאַחֲרָאִי – הָרֶוַח רַק מַתְחִיל. וּכְשֶׁשּׁוֹמְעִים בְּקוֹל הַבּוֹרֵא – מַרְוִיחִים בְּכִפְלַיִם.
