השק שגבר על ההר

סיפור צעיר

אַף אֶחָד לֹא הֵבִין מָה קָרָה לְמוֹשֵׁל הַמָּחוֹז. הַמְשָׁרְתִים שֶׁלּוֹ חָשְׁבוּ שֶׁהוּא הִשְׁתַּגַּע, אִשְׁתּוֹ טָעֲנָה שֶׁהוּא תָּמִיד לֹא הָיָה יוֹתֵר מִדַּי שָׁפוּי, וְאֵלֶּה שֶׁפָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ סֵרְבוּ לוֹמַר בְּפֶה מָלֵא שֶׁהוּא יָצָא מִדַּעְתּוֹ, אֲבָל חָשְׁבוּ כָּךְ בְּסֵתֶר לִבָּם. הַהוֹרָאָה שֶׁהֶעֱבִיר שָׁעָה קַלָּה קֹדֶם לָכֵן, הִיא שֶׁגָּרְמָה אֶת הַסְּעָרָה הַשְּׁקֵטָה הַזֹּאת, אֲבָל לְמַעֲשֶֹה הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ הֵחֵל יוֹמַיִם קֹדֶם לָכֵן, בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הָאֶזְרָחִית הַחֲדָשָׁה.

כְּמוֹ בְּכָל שָׁנָה, הָיְתָה זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַכִּיר תּוֹדָה לַמּוֹשֵׁל הַנִּכְבָּד, שֶׁמַּנְהִיג אֶת הָעֲיָרוֹת שֶׁתַּחַת חָסוּתוֹ בְּיָד רָמָה, וְדוֹאֵג לְכָל הָאֶזְרָחִים בְּשָׁוֶה. תּוֹשָׁבִים רַבִּים מֵהַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה וַאֲפִלּוּ מִזּוֹ הָרְחוֹקָה, עָשֹוּ אֶת דַּרְכָּם אֶל אַרְמוֹן הַמּוֹשֵׁל וְהֵבִיאוּ עִמָּהֶם מַתָּנוֹת נָאוֹת וִיקָרוֹת, מִי יוֹתֵר וּמִי פָּחוֹת. כָּל אֶחָד עָשָׂה הִשְׁתַּדְּלוּת, וְהַמּוֹשֵׁל – שֶׁיָּדַע מָה מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל כָּל אֶחָד – קִבֵּל אֶת הַמַּתָּנוֹת בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

בֵּין הַבָּאִים אֶל הָאַרְמוֹן הָיוּ כְּרִיסְטוֹפֶר וְתוֹמַאס, שְׁנַיִם מֵעֲשִׁירֵי עִירוֹ שֶׁל הַמּוֹשֵׁל. הֵם נוֹדְעוּ בְּכָל הָאֵזוֹר כְּבַעֲלֵי נְכָסִים רַבִּים, שֶׁכֵּן שְׁנֵיהֶם הָיוּ מִמְּגַדְּלֵי הַתְּבוּאָה הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בָּאֵזוֹר. שָֹדוֹת רַבִּים הָיוּ לְכָל אֶחָד מֵהֶם, וְאֶת הַיְבוּל הֵם הָיוּ מְאַכְסְנִים בְּאַרְגְּזֵי עֲנָק וְשׁוֹלְחִים לְרַחֲבֵי הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ.

לֹא הָיָה פֶּלֶא אֵפוֹא, שֶׁכְּרִיסְטוֹפֶר שָׁלַח לַמּוֹשֵׁל כְּמַתָּנָה כַּמּוּת עֲצוּמָה שֶׁל תַּפּוּזִים. הוּא נִכְנַס אֶל הָאַרְמוֹן וְהוֹדִיעַ לַמּוֹשֵׁל כִּי הַמַּתָּנָה מְחַכָּה לוֹ בַּחוּץ. כְּשֶׁיָּצָא הַמּוֹשֵׁל, הוּא נִדְהַם לְגַלּוֹת בָּרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי בֵּיתוֹ הַר שֶׁל מַמָּשׁ, עָשֹוּי מִתַּפּוּזִים. תּוֹמַאס, מִנֶּגֶד, הוֹפִיעַ לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה בָּאַרְמוֹן כְּשֶׁבְּיָדוֹ שַֹק פּוֹמֶלוֹת לֹא גָּדוֹל. הוּא הִגִּישׁ אֶת הַמִּנְחָה בְּיָד רוֹטֶטֶת, וּבֵרֵךְ אֶת הַמּוֹשֵׁל בִּשְׁלַל בְּרָכוֹת.

לָכֵן, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַהוֹרָאָה מֵהַמּוֹשֵׁל לְהָשִׁיב אִגֶּרֶת תּוֹדָה מְמֻסְגֶּרֶת לְכָל אֶחָד מִנּוֹתְנֵי הַמַּתָּנוֹת, הִתְפַּלְּאוּ הַסּוֹפְרִים שֶׁהֻפְקְדוּ עַל הַמְּלָאכָה, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹשֵׁל. הוּא הוֹרָה לְהַעֲנִיק לְתוֹמַאס תְּעֻדַּת הוֹקָרָה מְפֹאֶרֶת וּגְדוֹלָה בְּהַרְבֵּה מִזּוֹ שֶׁצִּוָּה לִשְׁלֹחַ לִכְּרִיסְטוֹפֶר. אַנְשֵׁי הָאַרְמוֹן הָיוּ בְּטוּחִים בַּתְּחִלָּה כִּי הַמּוֹשֵׁל הִתְבַּלְבֵּל וְהֶחֱלִיף בֵּין שְׁנֵי הָעֲשִׁירִים. "כְּרִיסְטוֹפֶר הוּא שֶׁהֵבִיא אֶת הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה יוֹתֵר", נִסּוּ לְהַזְכִּיר לוֹ. "הוּא, וְלֹא תּוֹמַאס, הָיָה זֶה שֶׁהֵבִיא לְךָ הַר שֶׁל תַּפּוּזִים".

אֲבָל הַמּוֹשֵׁל עָמַד עַל דַּעְתּוֹ וְלֹא שִׁנָּה אֶת הַהוֹרָאָה. זֶהוּ הַשָּׁלָב שֶׁבּוֹ חָשְׁבוּ הַמְשָׁרְתִים שֶׁמַּשֶּׁהוּ רַע עוֹבֵר עַל הַמּוֹשֵׁל, וְכִי הַזִּקְנָה מַתְחִילָה לְשַׁבֵּשׁ אֶת מֹחוֹ. מִנֶּגֶד, הָיוּ שֶׁנִּסּוּ לְהָבִין מָה בְּכָל זֹאת הַהֶסְבֵּר לַהוֹרָאָה הַתְּמוּהָה. "אוּלַי הַמּוֹשֵׁל אוֹהֵב יוֹתֵר פּוֹמֶלוֹת מֵאֲשֶׁר תַּפּוּזִים?" הֶעֱלוּ הַשְׁעָרָה. אֲבָל טַבַּח הָאַרְמוֹן יָדַע לוֹמַר שֶׁהִיא אֵינֶנָּה נְכוֹנָה. הַמּוֹשֵׁל חִבֵּב אֶת שְׁנֵי סוּגֵי הַפֵּרוֹת בְּאוֹתָהּ מִדָּה. "אוּלַי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁמַּצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל תּוֹמַאס הִדַּרְדֵּר, וּבִשְׁבִילוֹ זוֹ מַתָּנָה מְכֻבֶּדֶת בְּאֹפֶן יַחֲסִי?" הִצִּיעַ מִישֶׁהוּ הֶסְבֵּר. אֲבָל גַּם הוּא הֻפְרַךְ עַל יְדֵי שַֹר הַכַּלְכָּלָה, שֶׁכָּל הַנְּתוּנִים עָבְרוּ מִתַּחַת יָדוֹ. "לֹא וָלֹא", אָמַר הַשַּׂר, "תּוֹמַאס נוֹתַר עָשִׁיר גָּדוֹל כְּשֶׁהָיָה תָּמִיד".

אָז מָה בְּכָל זֹאת הַהֶסְבֵּר? הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת הֵחֵלָּה לְהִתְגַּלְגֵּל בְּמִסְדְרוֹנוֹת הָאַרְמוֹן, וְהַשְּׁמוּעָה עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ הַתְּמוּהָה שֶׁל הַמּוֹשֵׁל לֹא פָּסְחָה עַל אַף אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁבּוֹ, מִגָּדוֹל לְקָטָן. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם, עוֹף הַשָּׁמַיִם הוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנָיו שֶׁל הַמּוֹשֵׁל בְּעַצְמוֹ. הוּא הֵבִין שֶׁעָלָיו לְהַסְבִּיר תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת עַצְמוֹ, בְּטֶרֶם יַחְשְׁבוּ אוֹתוֹ לְשׁוֹטֶה גָּמוּר, וְאוּלַי אַף יְסַלְּקוּ אוֹתוֹ מִכִּסֵּא מֶמְשַׁלְתּוֹ. הוּא כִּנֵּס אֲסֵפָה שֶׁל כָּל בָּאֵי הָאַרְמוֹן, כְּשֶׁהוּא מוֹדִיעַ כִּי בַּכִּנּוּס הַזֶּה יְסַפֵּר בְּדִיּוּק מָה גָּרַם לוֹ לַעֲשֹוֹת מַה שֶּׁעָשָׂה.

בַּשָּׁעָה הַיְעוּדָהּ הִתְאַסְּפוּ כֻּלָּם וְהִמְתִּינוּ בִּדְרִיכוּת שֶׁהַמּוֹשֵׁל יִפְצֶה אֶת פִּיו. "הַיּוֹם אֶחֱשֹף בִּפְנֵיכֶם אֶת אֲשֶׁר אֵרַע", פָּתַח הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר, "וְכֻלְּכֶם תָּבִינוּ לָמָּה הוֹרֵיתִי לְכַבֵּד אֶת תּוֹמַאס יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת כְּרִיסְטוֹפֶר. בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר אֶזְרָחִים טוֹבִים בָּאוּ וְהֵבִיאוּ לִי אֶת מַתְּנוֹתֵיהֶם, יָשַׁבְתִּי לִי בַּמִּרְפֶּסֶת וְצָפִיתִי עַל הָרְחוֹב. רָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים הַמַּגִּיעִים וְקִבַּלְתִּי אֶת תְּשׁוּרָתָם בְּתוֹדָה. וְאָז הִבְחַנְתִּי בִּתְאוּנָה שֶׁהִתְרַחֲשָׁה סָמוּךְ לְאַרְמוֹנִי…"

הַנּוֹכְחִים הֶאֱזִינוּ בְּדוּמִיָּה. הַמּוֹשֵׁל הִמְשִׁיךְ: "עֶגְלַת מַשָּׂא גְּדוֹלָה, שֶׁאֵלֶיהָ הָיוּ רְתוּמִים אַרְבָּעָה סוּסִים חֲסֻנִּים, הִתְהַפְּכָה בְּדִיּוּק מוּל שַׁעַר הֶחָצֵר. מִתּוֹךְ הָעֲגָלָה הַהֲפוּכָה הִתְגַּלְגְּלוּ עַשְֹרוֹת וְאַף מֵאוֹת תַּפּוּזִים כְּתֻמִּים, וְאָז רָאִיתִי כִּי עַל הָעֲגָלָה חָרוּט שֵׁם הַחֶבְרָה שֶׁל כְּרִיסְטוֹפֶר. רָאִיתִי אוֹתוֹ עַצְמוֹ יוֹרֵד מֵעַל הַסּוּס שֶׁעִמּוֹ לִוָּה אֶת עֶגְלַת הַמַּשָּׂא, וּמַבִּיט בַּנַּעֲשֶׂה. אַחֲרֵי הִתְלַבְּטוּת קְצָרָה הוּא צִוָּה עַל פּוֹעֲלָיו לַעֲרֹם אֶת הַתַּפּוּזִים בְּצוּרָה נָאָה וְנִכְנַס אֵלַי. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵבַנְתִּי הַכֹּל. הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא לֹא הִתְכַּוֵּן בִּכְלָל לִשְׁלֹחַ לִי אֶת הַר הַתַּפּוּזִים כְּמַתָּנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִתְעַצֵּל לֶאֱסֹף אוֹתָם, הֶחְלִיט לְהַשְׁאִיר אוֹתָם כָּאן וְלוֹמַר לִי שֶׁהֵם מַתָּנָה בַּעֲבוּרִי".

הִמְהוּמִים שֶׁל הֲבָנָה הֵחֵלּוּ נִשְׁמָעִים. "תּוֹמַאס, לְעֻמַּת זֹאת", סִיֵּם הַמּוֹשֵׁל, "אָרַז אֶת שַֹק הַפּוֹמֶלוֹת שֶׁלּוֹ כְּמַתָּנָה וְהֵבִיא אוֹתוֹ בִּמְיֻחָד בַּעֲבוּרִי, כְּשֶׁהוּא טוֹרֵחַ לִכְתֹּב בְּרָכָה יָפָה. רָאִיתִי גַּם שֶׁהוּא מִתְרַגֵּשׁ לִמְסֹר לִי אֶת מַתְּנָתוֹ, שֶׁאָמְנָם הָיְתָה צְנוּעָה בְּיוֹתֵר, אֲבָל הִיא הִגִּיעָה מִכָּל הַלֵּב! כָּעֵת תָּבִינוּ לָמָּה הוֹרֵיתִי מַה שֶּׁהוֹרֵיתִי…"

 

יֵשׁ מִשְׁפָּט יָדוּעַ הָאוֹמֵר: "טוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה מֵהַרְבֵּה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה". הַסִּפּוּר הַזֶּה הוּא דֻּגְמָה מְדֻיֶּקֶת לְכָךְ. הַרְבֵּה פְּעָמִים אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהַשְׁקִיעַ בִּדְבָרִים מְפוֹצְצִים, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל עָדִיף לַעֲשֹוֹת מַעֲשִֹים קְטַנִּים, וּבִלְבַד שֶׁהֵם יִהְיוּ מִכָּל הַלֵּב וִיסַמְּלוּ כַּוָּנָה אֲמִתִּית וּנְכוֹנָה.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

הנצחון האמיתי

סיפור צעיר

מתנת אמת

סיפור צעיר

גנב בחדר אחר

סיפור צעיר

רק נקודה

סיפור צעיר

נאמנות

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'