"כעת נעבור אל פינת התרבות עם כתבנו גידי נבונאי – איפה אתה היום?" אמר השדרן בקול מונוטוני, "שלום לצופים בבית ושלום לכם באולפן, אני כעת בשדה התעופה בדרכי לאינדונזיה. מחר אשדר משם כשאהיה במסע מיוחד במינו – הוזמנתי להצטרף אל כוכב הרוק ברנדון ווילי באחד ממסעות החסד שלו במדינות העולם השלישי. אז נתראה שוב מחר בתכנית הבוקר, ובינתיים בחזרה אליכם באולפן".
ברנדון ווילי היה זמר מצליח בקנה מידה עולמי ובשנים האחרונות הוא התפרסם בין השאר, כאחד הכוכבים התורמים ביותר. אחת לכמה חודשים היה נוסע לאיזו מדינה ענייה ועורך שם מסע של כמה ימים במהלכם ביקר בכפרים נידחים, מימן הקמה של תשתיות שונות וחילק מנות מזון, תרופות ובגדים לתושבים. תמונות שלו מוקף בילדים שמחים ובמבוגרים עם דמעות בעיניים התפרסמו תדיר בעיתונות והדבר כמובן הוסיף לו לא מעט למוניטין.
למחרת בבוקר, בזמן המיועד, כבר היו כמה צוותי צילום מוכנים בכפר שסוכם מראש. תושבי הכפר, שעודכנו כי כוכב מפורסם ועשיר עומד להגיע אליהם ולהביא שלל מכובד, יצאו לקראת הצוותים ומילאו את האזור. נראה כי המקומיים החליטו שלא לפתוח את כיתות הלימוד באותו הבוקר לכבוד המאורע ועשרות ילדים הסתובבו 'בין רגליהם' של הצלמים וניסו לגעת ולחקור כל חצובה ומצלמה שראו. גידי שידע כי הם לא ראו דברים שכאלה מעולם, ניסה להימנע מלהעיר להם. הוא חייך אל כמה ילדים ששיחקו עם המיקרופון שלו כשלפתע… ענן אבק התקרב בקול רעש וכולם הרימו את ראשם והביטו: ג'יפ שטח יוקרתי וגדול התקרב במהירות. הרגע הגדול הגיע – ברנדון ווילי בכבודו ובעצמו!
הג'יפ כמעט ולא האט כשנכנס לבין האנשים הרבים שמיהרו לזוז הצידה ובלם בחדות ממש בסמוך לצוותי הצילום. במשך כשתי דקות לא קרה כלום ונראה כי ברנדון חיכה שענן האבק שיצר הרכב ישקע בטרם יצא החוצה. לאחר מכן הדלת האחורית נפתחה וברנדון יצא החוצה ונעמד ברוב רושם. קולות צקצוק של מצלמות נשמעו מסביב וילדי הכפר הביטו בו ביראת כבוד. נראה כי הוא מכיר היטב את הסיטואציה – הוא משך את הרגע, הביט בכיוון הנכון כך שהשמש תאיר את פניו בצורה מושלמת ולאחר כדקה החל לחלק הוראות לצלמים.
"כולם לחדול מצילום!", ציווה, "אני נותן את ההוראות ואתם תעשו בדיוק כפי שאני אגיד. עוזרי האישי ידאג שאף מצלמה לא תישאר אצל בעליה אם הוא לא יעמוד בכללי הצילום שאגדיר מראש!". במילים אלו יצא מהאוטו אדם אדיר ממדים עם חולצה צמודה אשר הבליטה את שריריו. "דבר ראשון", המשיך ברנדון: "אני רוצה שבני הכפר יסתדרו כך שהגדולים יהיו מאחור, הילדים בשורה הראשונה – הם מצטלמים טוב יותר מכולם – וגם שלושה זקנים שיבואו מ… את ראש הכפר אני רוצה ב… ועוד זוג נשוי טרי ש… ".
במשך כרבע שעה ברנדון נתן הנחיות מדויקות והעמיד את בני הכפר בדיוק כפי שרצה, כמה מילדי הכפר, שנאמר להם כי האיש שיגיע יחלק להם מתנות, היו כבר חסרי סבלנות והחלו להתקרב אליו. 'אוכל ומתנות', הם אמרו באנגלית קלוקלת שנראה כי לימדו אותם לומר זאת לקראת המפגש, 'אוכל ומתנות, אוכל ומתנות'. אבל ברנדון היה חסר סבלנות, "עוד מעט. רגע!".
"צוותי צילום מוכנים?" שאל ברנדון. כולם הנהנו לחיוב, ייאמר לזכותו של ברנדון שהוא דייק בלוח הזמנים בצורה מושלמת – בדיוק כפי שקבעו מראש. "אז כפי שקבענו, אתם יכולים להתחיל לצלם דברי הקדמה ועוד כדקה נתחיל כאן בדבר עצמו". גידי קיבל 'או-קיי' מהצלם שלו והחל לדבר אל המצלמה. "שלום לכולם, אני נמצא כאן באינדונזיה בכפר בשם קיבלארו והוא מונה כשלוש מאות תושבים. זוהי הנקודה הראשונה במסע המיוחד של כוכב הרוק ברנדון ווילי שהגיע לפני דקות אחדות והביא עימו דברים רבים לתושבי הכפר. בואו נראה כיצד זה מתבצע". במילים אלו צעד גידי הצידה והצלם התמקד בברנדון עצמו.
ברנדון הוציא מהג'יפ שק ובו צעצועים לילדים והחל לחלק אותם. פתאום היו כמה ילדים שנעצרו בין המצלמות לבין הכוכב ושיחקו שם בצעצועים החדשים. "זוזו מיד מהמצלמה!!!", צעק עליהם ברנדון ודחף שניים מהם הצידה, "אתם מסתירים את הצילום מהזווית הכי טובה!".
"לא לגעת!!!" צרח ברנדון לעבר אחד המבוגרים שהוציא בעצמו צעצוע מתוך השק והביא לילדו בין השלוש, "אני מחלק את הדברים! תביא את זה בחזרה ואני אביא לו!". ברנדון חטף מידו של הילדון את הצעצוע והילד החל לבכות. "מצוין", אמר ברנדון לצלמים, לתת צעצוע לילד בוכה ולשמח אותו זה מצטלם הכי טוב, תעשו עלינו פוקוס. במילים אלו ברנדון עטה על פניו חיוך לבבי מאוזן לאוזן, ירד על ברכיו והושיט לילד הבוכה את הצעצוע שחטף מידיו לפני דקה. "קח חמוד", אמר ברנדון, "בוא אביא לך גם משהו טעים לאכול".
"צלמים!", אמר ברנדון בקול, "אני מדגיש כי יש לחתוך בעריכה את כל הצעקות שלי ולהשאיר רק את הקטעים הטובים". "אבל…", פתח גידי במחאה והושתק מיד על ידי כוכב הרוק החד-משמעי. "בלי אבל! אלה ההנחיות שלי וזהו. חשבתי שאתה אוהב את המצלמה שלך". "אתה לא מבין!" אמר גידי. "אני מבין טוב מאד!" אמר ברנדון בטון מאיים, אתה תעשה מה שאמרתי ו… "לא!", קטע אותו גידי נבונאי בפרצוף נבוך, "אתה לא מבין. שכחת מה שקבעת איתנו מראש, אצלנו הכול מועבר בשידור חי…".
בפרשתנו מדובר על הקורבנות ועל כך שגם אם האדם מחליט להביא קורבן ועושה בכך מעשה טוב – יש חובה שהקורבן יהיה טוב ובריא ולא בעל מום. כך גם עלינו ללמוד לגבי מעשים טובים שאנו עושים לאחרים – כי לפעמים רק המעשה הטוב לבדו אינו מספיק, אלא עלינו גם לעשותו בצורה יפה, ראויה ומכובדת.
