קובי שבדיוק יצא מהבית עם כוס קפה ביד בדרכו לרכב, שמח לגלות מתחת לבניין שלו את חברו מוטי שאותו כבר לא פגש במשך חודשים ארוכים. השניים נעמדו לשוחח ולהחליף חוויות וקובי הניח את כוס הקפה שלו על היונדאי הלבנה של עזרא השכן מלמעלה. תוך כדי שהם מדברים, ירד עזרא מביתו נכנס לרכב ונסע לדרכו מבלי לשים לב לכוס הקפה של קובי שהייתה מונחת על הבגאז' של הרכב שלו. ברגע שיצא מהחניה חלף חתול במהירות בכביש ועזרא נאלץ לבלום, כוס הקפה שהייתה מונחת על הבגאז' התעופפה באוויר היישר על חולצתו הלבנה של איציק שחלף במקום כשהוא בדרכו לאירוע. "הרסת לי את האירוע עכשיו, תשלם לי על עגמת הנפש שגרמת לי!" דרש איציק מעזרא שלא הבין מה הוא רוצה ממנו בכלל. רק אז קובי הבחין בוויכוח ונזכר בכוס הקפה שלו שהייתה על הרכב של עזרא. "סליחה, זאת הייתה כוס הקפה שלי – שכחתי ממנה לגמרי!" איציק שהבין שהכוס שייכת לקובי הפנה לעברו את הטענה ודרש תשלום כפיצוי. מי חייב בתשלום הנזק? האם קובי ששכח את כוס הקפה, או עזרא שנסע בלי להבחין בה? או שבכלל שניהם פטורים?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שע"ח סעיף א' בדין: 'אדם המזיק בכוחו באונס'. סימן ש"צ סעיף י' בדברי הרמ"א בדין דלי ותרנגול והאם המזיק חייב מדין 'אש'.
תשובה לשאלה "הנהג הקטן" (שאלה מס' 673)
תקציר השאלה השבועית: רכב הסקודה של מושיקו חנה בכניסה לבניין, הוא השאיר את דני הקטן ברכב ועלה רגע הביתה כדי להוריד כמה דברים. אלא שדני הקטן לא חשב יותר מדי והתיישב בכיסא הנהג. הוא הוריד את המעצור של רכב הסקודה שהתדרדר אחורנית ופגע ברכב ה-BMW של אדון ציון השכן. הסקודה גרמה נזק משמעותי לרכב של ציון שנאמד בעשרות אלפי שקלים. האם מושיקו חייב לשלם את הנזקים שנגרמו לרכב של אדון ציון למרות שמי שביצע אותם זה בנו הקטן?
תשובה בקצרה: נראה שדני פטור מ'דיני אדם' וחייב ב'דיני שמיים'.
תשובה בהרחבה: למדנו בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ת"י) שמי שמסר גחלת ביד קטן ונגרם נזק כתוצאה מהגחלת, פטור מ'דיני אדם' וחייב ב'דיני שמיים', כיוון שלא עשה את הנזק בעצמו אלא רק גרם לו לקרות, כיוון שגחלת מצד עצמה צריך ללבות אותה כדי שתגרום לשריפה של ממש. אבל אם נתן לו ממש אש בוערת, הוא חייב בכל נזק שייגרם, בגלל שזה נזק שהוא ביצע כביכול בידיים בעצם העובדה שנתן לקטן אש בוערת, מכיוון שהאש קיימת וילד קטן דרכו להצית את האש. למרות שבסעיף ב' בסימן האמור, נפסק להלכה שמי שהניח אבן או סכין בראש הגג ונפלו ברוח שאינה מצויה, יהיה פטור כיוון שלא היה ברור שייגרם נזק כתוצאה מהנחת האבן או הסכין בראש הגג.
במקרה שלנו
למרות שאין לנו ספק שדני נהג ברשלנות בכך שהשאיר את בנו הקטן בתוך רכב מונע, עדיין לא ברור לנו שיכול להיגרם מכך נזק. כי שהות של ילד ברכב, אינה מחייבת שאכן הוא ידע כיצד להוריד את המעצור ולדרדר את הרכב באופן שיגרום נזק לרכבים אחרים. ולכן נצטרך להחשיב זאת כמעשה ברוח שאינה מצויה שלא ברורה לנו מידת הנזק שתיגרם, כיוון שהנזק נגרם על ידי 'גרמא' והדין הוא שמי שעושה מעשה של 'גרמא' בפשיעה, כמו אדם שכופף את תבואתו של חברו בפני הדליקה והיא נשרפה, יהיה חייב על הנזק. ולכן דני יהיה פטור מ'דיני אדם' וחייב ב'דיני שמיים'
