בממלכת החיות מינו את החמור לאחראי על גביית המסים מכל מי שעובר על הגשר הגדול שמעל לנהר.
יום אחד ביקש האריה, מלך החיות, לעבור על הגשר. אולם החמור סירב לתת לו לעבור עד שישלם את המס הקצוב בחוק.
כעס האריה מאוד וציווה על השועל לדאוג לכך שהחמור יעלה על שולחנו לארוחת הצהריים כעונש על חוצפתו.
תוך כדי הכנת הארוחה חמד השועל את ליבו העסיסי של החמור. הוא לא עמד בפיתוי ואכל את הלב…
כשהגיעה שעת הארוחה הבחין המלך כי ה'לב' חסר מהארוחה.
"היכן הלב של החמור?" רעם האריה בזעם ומיהר לזמן את השועל לבירור.
השועל הערמומי קד קידה עמוקה בפני המלך ואמר:
"לחמור הזה לא היה לב!"
"איך זה יכול להיות?!" שאל המלך. "מי שמע על דבר כזה?!"
אמר השועל: "הלוא אם היה לחמור הזה לב, הוא לא היה מעז לבקש מס מהמלך…"
*
ה'לב' הוא עניין חשוב מאוד בתהליך סיפור יציאת מצרים.
לפרעה, העקשן והגאוותן, יש לב קשה מאוד. הוא לא רואה אף אחד, רק את עצמו הוא רואה. וכך הוא פועל, כדי להשיג את המטרות האגואיסטיות שלו, גם אם זה בא על חשבון אחרים, גם אם זה פוגע מאוד. פרעה מנצל, מעביד ומשעבד, גורם סבל להמוני אנשים חפים מפשע, כשכל מה שמעניין אותו זה לשמור על הכיסא שלו.
*
כדי להכניע את הכוח של 'פרעה' ולרסק אותו לגמרי, הקב"ה צריך להביא אותו לנקודת השבירה המוחלטת שלו, כדי שהאגו הגדול הזה יתפרק לרסיסים. וכפי שנאמר: "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה… וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה".
*
נולדנו עם לב פתוח, עם יכולת אדירה להשפיע טוב ולעשות טוב. יש בתוכנו נשמה טהורה שהיא "חלק א־לוה ממעל", וזה אומר שבאנו מן הטוב המוחלט ואנחנו חלק ממנו, ולכן יש בנו הכוח האדיר של נתינה והשפעה ועשיית חסד בלב רחב וגדול.
אלא שלמרבה הצער, ה'פרעה' שבתוכנו מבקש להשתלט על הכול… האגו שלנו לא נותן ללב הטוב שלנו לפרוח.
פרעה מסמל את הכוח הפרוע שבתוכנו, את הכוח שלא רוצה להיכנע, לא רוצה לוותר, לא מוכן להתגמש, הוא רוצה לבלוע את הכול ולקבל את הכול.
*
ותפקידנו לחזור ולפתוח את הלב, להכניע את הכוח הפרעוני שיושב בתוכנו ולהתחיל להתקדם לכיוון היציאה ממצרים.
ואם אנחנו מסרבים לעשות את זה בטוב, אז בדיוק כמו פרעה במצרים, המציאות מתפוצצת לנו בפרצוף ואנחנו עלולים לקבל מכות כואבות, משום שאנחנו מסרבים לעשות את הדבר הנכון ופועלים נגד הטבע הרוחני הטוב שלנו, נגד מה שאנחנו צריכים לעשות כדי שהמציאות הזו תהיה טובה ומיטיבה.
וחבל ללמוד את הדברים בדרך הקשה כשאפשר ללמוד אותם בדרך הקלה והטובה.
