לנצל את הכוחות

הַטִּיּוּל לַדָּרוֹם לְמִדְבַּר יְהוּדָה הָיָה אֶחָד מִן הַטִּיּוּלִים הַמֻּבְטָחִים שֶׁהַכֹּל צִפּוּ לָהֶם. כֻּלָּם זֶה אוֹמֵר: הַשְּׁמִינִיסְטִים שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר 'גֹּרֶן'. וְהַמַּדְרִיכִים שֶׁלָּהֶם, כַּמּוּבָן, וְהַמּוֹרִים. אֲפִלּוּ הָאַחִים שֶׁל הַתַּלְמִידִים חִכּוּ לַטִּיּוּל הַזֶּה. לַחֲוָיוֹת הַמַּסְעִירוֹת שֶׁיָּבִיאוּ עִמָּהֶם הָאַחִים הַגְּדוֹלִים בְּשׁוּבָם.
בְּקֹצֶר רוּחַ הִמְתַּנְתִּי גַּם אֲנִי לְאִיתַי, אָחִי הַגָּדוֹל שֶׁיַּחֲזֹר מִן הַטִּיּוּל הַחֲוָיָתִי. בַּבֹּקֶר הוּא הִשְׁכִּים מֻקְדָּם, נִפְרַד בְּחִבּוּקִים מִכֻּלָּם, לָקַח אֶת תַּרְמִילוֹ וְנָעַל נַעֲלֵי הֲלִיכָה. רָאִיתִי אוֹתוֹ מֵהַחַלּוֹן מְנַתֵּר בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְצַד חֲבֵרוֹ עָמִיר.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר, הָאוֹטוֹבּוּסִים כְּבָר חָנוּ בְּמִגְרַשׁ הַמִּשְֹחָקִים, וִילָדִים נִרְגָּשִׁים רָצוּ הָלוֹךְ וָשׁוֹב מֵהַכִּתָּה לַמִּגְרָשׁ שֶׁבַּחוּץ וְחוֹזֵר חָלִילָה. הַמַּדְרִיכִים הֶעֱבִירוּ צִיּוּד לְתָא הַמִּטְעָן שֶׁל הָאוֹטוֹבּוּס, וִילָדִים נְדִיבִים נִגְּשׁוּ לַעֲזֹר לָהֶם. בַּחֲדַר הַמּוֹרִים עָמְדוּ קַרְטוֹנִים רַבִּים וּבַצַּד נִשְׁעַן עַל הַקִּיר תַּרְמִיל יָרֹק עֲנָק. עֲנָק מַמָּשׁ. הוּא הֵכִיל בְּתוֹכוֹ אֵינְסְפוֹר חֲפָצִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים שֶׁיִּצְטָרְכוּ הַתַּלְמִידִים בַּשֶּׁטַח.
בָּרֶגַע שֶׁאִיתַי הִבְחִין בַּתַּרְמִיל הַזֶּה, נִדְלְקוּ עֵינָיו "וַואוּ!" אָמַר. "אֲנִי מַעֲבִיר אוֹתוֹ לָאוֹטוֹבּוּס. אֶפְשָׁר?"
אֲבָל הַמַּדְרִיךְ, צָחַק: "אֶת הַתַּרְמִיל הַזֶּה אֲנִי וְרַק אֲנִי לוֹקֵחַ. קַח אֶת הַבַּקְבּוּקִים הָאֵלֶּה…" אִיתַי אָמְנָם עָזַר עִם הַבַּקְבּוּקִים, אֲבָל כָּל הַזְּמַן רָצָה לִסְחֹב אֶת הַתַּרְמִיל הַהוּא. בְּמַהֲלַךְ הַטִּיּוּל צָעַד לְיַד הַמַּדְרִיךְ. "נוּ הַמַּדְרִיךְ, תֵּן לִי בְּבַקָּשָׁה" הִתְחַנֵּן. "אֲנִי רוֹצֶה לִסְחֹב אֶת תִּיק הַזֶּה. מָה אִכְפַּת לְךָ?"
"הַתִּיק הַזֶּה כָּבֵד מְאֹד, אִיתַי" אָמַר הַמַּדְרִיךְ. "לֹא הָיִיתִי מַמְלִיץ לְךָ לְנַסּוֹת אוֹתוֹ עַל הַגּוּף הַשַּׁבְרִירִי שֶׁלְּךָ" אֲבָל אִיתַי הִתְעַקֵּשׁ: "אֲנִי רוֹצֶה לְנַסּוֹת!"
"עֲזֹב!" טָפַח עַל כְּתֵפוֹ וְהוֹרָה בְּיָדוֹ עַל הֶהָרִים הַסַּלְעִיִּים, "תַּמְשִׁיךְ לְטַפֵּס וְתֵהָנֶה בַּטִּיּוּל כְּמוֹ כֻּלָּם!"
אֲבָל אִיתַי, הָיָה עַקְשָׁן וְסֵרֵב לְהַרְפּוֹת. מִדֵּי כַּמָּה דַּקּוֹת הוֹפִיעַ לְיַד הַמַּדְרִיךְ וְהִתְחַנֵּן שֶׁיִּתֵּן לוֹ לִסְחֹב אֲפִלּוּ לִזְמַן קָצָר אֶת הַתַּרְמִיל הָעֲנָק וְהַכָּבֵד. הַמַּדְרִיךְ שֶׁיָּדַע שֶׁתַּרְמִיל בַּעַל מִשְׁקָל כָּבֵד כָּל כָּךְ, מֻרְכָּב מְאֹד לִסְחֹב עַל הַגַּב וּלְהִשָּׁאֵר יַצִּיב מִבְּחִינַת שִׁוּוּי מִשְׁקָל, וְסֵרֵב פַּעַם אַחַר פַּעַם.
אֲבָל אִיתַי הִמְשִׁיךְ לְהִתְעַקֵּשׁ, הַחֲבֵרִים סְבִיבוֹ כְּבָר אִבְּדוּ סַבְלָנוּת, וְהַשִּׁכְנוּעִים שֶׁל אִיתַי יָצְאוּ לָהֶם מֵהָאָזְנַיִם. "תֵּן לוֹ וְזֶהוּ!" הִצְטָרְפוּ גַּם הֵם לְמַסֶּכֶת הַשִּׁכְנוּעִים. "יִהְיֶה לוֹ כָּבֵד, שֶׁיֹּאכַל אוֹתָהּ. אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים לִסְבֹּל בִּגְלַל הָרָצוֹן חֲסַר הַהִגָּיוֹן שֶׁלּוֹ!"
וְהַמַּדְרִיךְ אָמַר: "בְּסֵדֶר, אִיתַי, אֲבָל כְּשֶׁנַּגִּיעַ לְמִישׁוֹר, וְלֹא בַּעֲלִיּוֹת הַחַדּוֹת וְהַמְסֻכָּנוֹת הָאֵלֶּה!"
אִיתַי הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד, וּבְמַהֲלַךְ הַמַּסְלוּל הַמְפֻתָּל דִּמְיֵן אֶת עַצְמוֹ מְדַלֵּג בִּקְלִילוּת בֵּין הַסְּלָעִים כְּשֶׁעַל גַּבּוֹ – – – הַתִּיק הַיָּרֹק וְאַדִּיר הַמְּמַדִּים. הוּא הָיָה נִרְגָּשׁ מֵהָאֶתְגָּר הַצָּפוּי וְהִמְתִּין בְּקֹצֶר רוּחַ לְקַרְקַע מִישׁוֹרִית.
לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה הֵם הִגִּיעוּ לְקַרְקַע מִישׁוֹרִית וְהַחֲבֵרִים הִתְאַסְּפוּ סְבִיבוֹ בְּמַעְגָּל, הַמַּדְרִיךְ הוֹרִיד אֶת הַתַּרְמִיל הַכָּבֵד וְנִכָּר הָיָה כֵּיצַד שְׁרִירֵי זְרוֹעוֹתָיו מִתְנַפְּחִים בְּמַאֲמָץ מִתַּחַת לְחֻלְצַת הַמַּדְרִיךְ הַצְּהֻבָּה. הוּא כִּתֵּף לְאִיתַי כְּתֵפִיָּה אַחַת, וְעוֹד אַחַת וְשָׁאַל: "מוּכָן?" אִיתַי הִנְהֵן וְצָעַק: "נוּ תַּעֲזֹב כְּבָר!"
הַמַּדְרִיךְ עָזַב, אֲבָל בְּתוֹךְ שְׁנִיָּה הִתְהַפֵּךְ אִיתַי אָחוֹרָה, כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו נָעוֹת בְּנִסָּיוֹן נוֹאָשׁ לְהִתְיַצֵּב וְלַעֲמֹד אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לָשֶׁבֶת. הַחֲבֵרִים, שֶׁבָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן שָׁתְקוּ בְּתַדְהֵמָה, פָּרְצוּ בִּצְחוֹק מְשֻׁחְרָר וַחֲסַר רֶסֶן. וְאִיתַי הִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם כְּשֶׁבְּעֵינָיו דְּמָעוֹת.
שָׁעָה לְאַחַר מִכֵּן, הֵם הִגִּיעוּ לְעֶמְדַּת הַסְּנֶפְּלִינְג שָׁם אַתָּה יוֹרֵד בְּחֶבֶל לְתוֹךְ נְקִיקֵי הַסְּלָעִים, כַּמָּה חֶבְרֶ'ה כְּבָר נִסּוּ לְהִשְׁתַּחֵל בְּעֶזְרַת הַחֶבֶל בְּתוֹךְ נְקִיק סֶלַע צַר בִּמְיֻחָד, אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה. אֲבָל אִיתַי רַק רָאָה אֶת הַנָּקִיק וְהִכְרִיז: "אֲנִי עוֹבֵר כָּאן!"
"אֵין סִכּוּי!" הִכְרִיזוּ הַחֲבֵרִים. "לֹא לָמַדְתָּ לֶקַח מֵהַתַּרְמִיל קֹדֶם לָכֵן?" אֲבָל אִיתַי הִפְתִּיעַ אוֹתָם. גּוּפוֹ הָרָזֶה וְהַשַּׁבְרִירִי הִתְקַפֵּל בְּקַלּוּת בְּתוֹךְ הַנָּקִיק הַצַּר, וְלַחֲבֵרָיו כּוֹלֵל הַמַּדְרִיכִים עַצְמָם לֹא נוֹתַר לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, חוּץ מִלַּעֲמֹד לְיַד הַנָּקִיק הַצַּר בְּפֶה פָּעוּר בְּתַדְהֵמָה.
כְּשֶׁאִיתַי עָלָה בַּחֲזָרָה מִתּוֹךְ הַנָּקִיק הַצַּר, כְּשֶׁהוּא שָֹמֵחַ וּמְאֻשָּׁר הִמְתִּין לוֹ לְמַעְלָה הַמַּדְרִיךְ. "רָאִיתָ אֵיךְ הִצְלַחְתָּ בְּמָקוֹם שֶׁכֻּלָּם נִכְשְׁלוּ?" הִסְבִּיר לְאִיתַי. "הַחָכְמָה הִיא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא לְהִכָּנֵס לִמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם יָדוּעַ שֶׁתִּכָּשֵׁל מֵרֹאשׁ, הַחָכְמָה הִיא תָּמִיד לְנַצֵּל אֶת הַכֹּחוֹת הַקַּיָּמִים בְּךָ וְלָרוּץ אִתָּם קָדִימָה. קַח אֶת הַנְּקֻדּוֹת שֶׁאַתָּה כֵּן מְסֻגָּל לַעֲשֹוֹת, וְלֵךְ אִתָּם עַד הַסּוֹף! לְעוֹלָם אַל תְּנַסֶּה אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הַכִּשָּׁלוֹן יָדוּעַ מֵרֹאשׁ!"
אִיתַי חָזַר הַבַּיְתָה עָמוּס בַּחֲוָיוֹת וְסִפֵּר לִי אֶת הַלֶּקַח שֶׁלָּמַד בְּמַהֲלַךְ הַטִּיּוּל, אָז אַתֶּם יְכוֹלִים לָקַחַת מִזֶּה דָּבָר אֶחָד חָשׁוּב: אִם יֵשׁ לְךָ הַתְמָדָה וְכֹחַ רָצוֹן, אַתָּה תַּגִּיעַ לְאָן שֶׁתִּרְצֶה וְאַף רָחוֹק מִכָּךְ.