"זה לקוח מעצבן, אני לא מתקשר אליו יותר…" הכריז איציק, "אני אוהב חיים קלים!" אמר את מה שכבר הפך לסלוגן שלו. ואכן, כולם במשרד ידעו שאיציק לא אוהב לעבוד קשה. הוא תמיד אומר: "המשכורת היא אותה משכורת, אז למה לעבוד יותר?" האיחורים הקטנים שלו הפכו לשגרה, ומשימות מעצבנות הוא תמיד דחה למועד לא ידוע.
באחד הימים, בעוד איציק מתנהל בעצלתיים, עברה שמועה בין העובדים כי הבוס טס לחו"ל לפרק זמן בלתי ידוע. איציק שמע את הידיעה וחייך חיוך רחב. מזמן תכנן לצאת לחופשה משפחתית קצרה, חופשה שהבוס משום מה מסרב לאשר לו. אבל הנה, רק יטוס הבוס והוא יתחיל לחגוג. אולי הוא יוכל לאפשר לעצמו לישון קצת יותר בבוקר, כי מי רואה מתי הוא מגיע? ובכלל, זה יכול להיות זמן טוב לחזק את הקשרים עם הקולגות שלו בעבודה. הוא יוכל ליהנות כמו שהוא אוהב ויודע.
בסופו של יום עמוס בתכנונים וחלומות על חיים קלים, קרא לו הבוס למשרד ואיציק הריח צרות. בצעדים כבדים הוא ניגש אל הבוס, והלה בישר לו בפנים חמורות שהוא עומד להיעדר מהמשרד לתקופה ממושכת ובלתי מוגבלת, ובגלל שאיציק כבר ככה מאחר באופן קבוע, נעדר בתדירות גבוהה, ולא ממלא משימות שגרתיות ונחוצות, אז… ליבו של איציק שקע, נראה היה לו שההקדמה הארוכה רומזת על פיטורין, "אז אעקוב מרחוק אחרי התפקוד שלך והנוכחות בזמן שלא אהיה פה!" סיים הבוס את השיחה.
"אה, רק זה?" הקלה מילאה את ליבו של איציק, הוא לא מפוטר, הכול בסדר. מצד שני, זה אומר שהוא צריך לשנות את התוכניות שלו על חיים קלים. אך הבוס לא הסתפק בכך. "אני מבקש גם שתהיה אחראי שכולם ימלאו את התפקידים שלהם כמו שצריך, שיגיעו בזמן, וגם שלא ייעדרו יותר מדי, בסדר?"
איציק ההמום רצה למחות, לא רק שהוא ייאלץ להגיע בזמן ולעבוד יותר מהרגיל, הוא גם ייאלץ למלאות את התפקיד של הבוס שלו?! הוא רצה למחות, לומר לבוס שהתפקיד הזה ממש לא מתאים לו ושיחפש לו ממלא מקום אחר, אבל הבוס, למרבה הצער, לא הותיר לאיציק שהות למחשבה או לתגובה. הוא הודה לאיציק נרגשות ועדכן את העובדים במשרד על ההיעדרות שלו, ועל כך שאיציק ימלא את מקומו.
העדכון של הבוס על כך שאיציק ימלא את מקומו הוליד, כצפוי, גיחוכים רבים במשרד מכל העובדים, אבל הבוס לא הותיר ברירה. בהזדמנות הראשונה אסף איציק את כולם בחדר הישיבות. "חבר'ה, תעשו לי טובה!" הוא גייס את כל הכנות שלו, חייך את החיוך הכי יפה שלו, וביקש: "בואו נשמור על הזמנים, בואו נמלא משימות, אני מבטיח לבוא ראשון ולצאת אחרון, ולמלאות את כל המשימות הכי מעצבנות!" היו שהרימו גבה, היו שהעריכו, והיו גם כאלה שהזכירו לו את ההבטחה שלו לעצמו מדי יום ודרשו שימלא אותה. איציק נאלץ להתמסר לעבודה ולפרטים הקטנים השנואים עליו.
בסיום התקופה חזר הבוס אל המשרד, ושוב קרא לו אליו. איציק ניגש אליו חושש ותוהה: 'מה עכשיו?' חשב לעצמו, 'לא הייתי בסדר?'
להפתעתו הבוס לחץ ידו בחמימות: "מזל טוב!" הוא בירך אותו בהתלהבות "המשרד שפעל כראוי בהיעדרותי, הוכיח להנהלה את מה שטענתי תמיד – אתה יכול לנהל את המשרד במקומי!"
איציק התבלבל לרגע, הבוס בן החמישים יוצא לפנסיה מוקדמת?
"שב בבקשה!" הורה לו הבוס, וסיפר לו על הסניף החדש שנפתח בחו"ל. "ואתה איציק תנהל את המשרד הזה!" אמר הבוס בהתרגשות. "בהנהלה הגבוהה לא חשבו שתוכל לנהל משרד. כי בכל זאת אתה לא העובד הכי יסודי שיש!" קרץ הבוס, "אבל אני טענתי שיש לך פוטנציאל עצום, ולכן כשנעדרתי ערכתי לך מבחן – אני שמח שעמדת בו, ברכותי!"
*
רבים מאיתנו נוטים להימנע מביצוע משימות קטנות ושגרתיות, זה נראה לנו מייגע ולא חשוב מספיק…
התורה מלמדת אותנו – "והיה עקב תשמעון", אלו המצוות הקלות שאדם דש בעקביו, מצוות קלות שבדרך כלל אנשים נוטים למעט בחשיבותן ואפילו מזלזלים בהם. אבל באמת, בפרטים הקטנים נמצאת עבודה גדולה ומשמעותית שמקדמת אותנו למקום מאוד מיוחד וגבוה.
