השלט "תכשיטי מורדי" התנוסס מעל חנותו של מורדי הצורף, שהיה בעליה של חנות התכשיטים הזאת כבר שנים רבות. כבר בשנה כשהתחתן נפלה לידיו ההזדמנות לשכור את החנות, שהייתה מקום העבודה היחיד שלו בכל חייו. בדיוק באותה תקופה מיכאל – אחד מחבריו הקרובים פתח אף הוא חנות תכשיטים וכך חלפו השנים במקצוע התכשיטנות על שני החברים. מורדי ומיכאל, לא היו עשירים גדולים בלשון המעטה. בחנותו של מיכאל היו רוכשים בממוצע רק תכשיט אחד ביום, מה שאמנם הניב לו רווחים, אבל מועטים ביותר. ממכירת תכשיט אחד ביום יכול היה לכלכל מיכאל את משפחתו בצורה בסיסית בלבד, לרכוש מזון הכרחי ומעט ביגוד. לא היו לו תלונות על המצב והיה לו נוח לחיות במציאות האפורה הזאת והוא חי בצמצום. לעומת זאת, למורדי שלנו המציאות לא האירה פנים כלל. לקוחות כמעט ולא נכנסו לחנות שלו ובעסק שלו התבצעה בקושי רכישה אחת בשבוע, מה שבוודאי לא הספיק כדי לפרנס את משפחתו. כדי להצליח להתפרנס כראוי, הוא נעזר במשכורת שנכנסה מהעבודה של אשתו שבאמצעותה הצליח לממן אוכל וצרכים בסיסיים. במשך שנים חיו כך השניים מיכאל ומורדי, כל אחד עם משפחתו, חיים מהיד לפה ומתפרנסים מחודש לחודש. אחר צהריים אחד, חזרה אשתו של מורדי הביתה בפנים נפולות. היא הייתה נראית מודאגת ומלאת חששות, מורדי מיהר לדובב את אשתו ולנסות להבין מה קרה היום בעבודה. "המנהל בעבודה זימן היום חלק גדול מהעובדים לשיחות שימוע לפני פיטורים", סיפרה אשתו: "הוא הסביר שהחברה נמצאת בהליכי פשיטת רגל ולכן רבים מהעובדים יפוטרו בחודש הבא בלית ברירה, גם אני ביניהם" דממה השתררה בחדר למספר רגעים. בני הזוג החליפו ביניהם מבטים כאובים, שניהם ידעו כי ללא משכורתה של האישה, כבר מהחודש הבא לא יהיה להם כסף כדי לשלם את החשבונות ושקצבת האבטלה לא תספיק למחיה. מורדי ניסה לעודד את אשתו. "יהיה טוב! הקב"ה כבר יזמן לנו פרנסה, אנחנו נבטח בו והכול יסתדר!". בבוקר למחרת יצא מורדי לעבודתו בחנות, וכהרגלו, בילה בה שעות רבות ללא מעש. הוא התבייש מכך שגם בגילו הבוגר, הוא אינו מסוגל להרוויח אפילו משכורת מינימלית שתכלכל את משפחתו בכבוד. הדבר גרם לו לתסכול והוא לא ידע כיצד לצאת ממנו. בצהריים נכנס אליו לקוח אחד ששאל יותר מדי שאלות ולמורדי לא הייתה סבלנות. מהר מאוד הלקוח יצא מהחנות, כמובן מבלי שקנה דבר. אלא שאז מורדי הבין פתאום שהוא לא היה נחמד בכלל ללקוח, כשחשב על זה עוד קצת הוא שם לב שגם ללקוחה הקודמת, שנכנסה עם עגלת תינוק הוא לא התייחס באדיבות. הוא הבין שהיחס הקר שלו מונע מהקונים להתייעץ עמו וכפי הנראה זאת הסיבה שהם מעדיפים ללכת ולקנות בחנות אחרת. "נכשלתי!" חשב בליבו. "איך נעשה קניות לחג בחודש הבא? איך יהיה כסף?" הדאגות החלו לצוץ בליבו. והוא הבין, שאין לו ברירה. הוא חייב לעשות שינוי, כאן ועכשיו. בבוקר שלמחרת הוא התפלל לקב"ה שיצליח את דרכו ונסע לתכשיטן בעיר אחרת, הוא החל ללמוד ממנו כיצד להכין תכשיטים בצורה הטובה ביותר. הוא דאג שיהיו לו את החומרים הכי איכותיים ולמד לעצב אותם בדרכים חדשות ומרהיבות. הוא הכריח את עצמו לעשות את המקסימום כדי להיות אדיב לכל לקוח שנכנס לחנות ועבד שעות רבות כדי שהתכשיטים שהכין יהיו מיוחדים במינם. כל זאת, בזמן שמיכאל עדיין היה שרוי בשגרת חייו האפרורית ובקושי סוגר את החודש. כך עברו הימים הראשונים, בלמידה וברצון רב לשנות. בוקר אחד, נכנס לחנותו של מורדי לקוח, שנראה כאדם פשוט. הוא שהה בחנות שעה שלמה ושאל את מורדי שאלות רבות על החומרים שבהם הוא משתמש להכנת תכשיטים, על דרך היצור וזמן העבודה. מורדי מצדו השתדל לענות באדיבות האפשרית. לבסוף, התרצה הלקוח וביצע ממורדי הזמנה של עשרה תכשיטים בעיצוב אישי. מורדי שמח מאוד על ההזמנה הגדולה, ועבד לילות כימים כדי להספיק להכין אותה בזמן ובצורה האיכותית ביותר. לאחר שבועיים, כשהגיע הלקוח לאסוף את התכשיטים שהזמין, הוא אמר למורדי משהו שהדהים אותו. "ידידי, אתה לא מזהה אותי? אני ראש העיר!" מורדי פער את פיו בהלם, ומיד אמר "אדוני ראש העיר! מדוע לא חשפת את זהותך? אני מתנצל שלא התנהגתי אליך בכבוד הראוי!" ראש העיר חייך ואמר: "ביתי מתחתנת בשבוע הבא ורציתי לרכוש את תכשיטי החתונה שלה מאדם סבלן וקשוב שלא יתייחס רק למעמדי הבכיר". מורדי נרגע במעט וראש העיר המשיך: "הצלחת להקסים אותי עם היחס החם שלך והעבודה המדויקת והאיכותית להפליא, מיותר לציין שכעת אוכל להמליץ עליך לכל מכריי!" אמר ויצא מהחנות. מאותו יום הלקוחות לא הפסיקו להיכנס לחנותו של מורדי, שמו התפרסם ברחבי העיר ומצבו הכלכלי הלך והשתפר מיום ליום. ומעל הכול, מורדי הבין שהדרך לצמוח מתוך הכישלון, מתוך הייאוש וחוסר האונים – הוא המאמץ לשנות את דרכו ורק משם לעלות ולהצליח….
אדם הראשון לפני חטא עץ הדעת, היה בגן עדן עד שגורש משם בעקבות החטא. חז"ל מלמדים אותנו שאדם הראשון כשעמד על טעותו – עשה תשובה. מה שעלינו ללמוד מכך, שגם כשאדם נמצא ברום המעלה וברגע אחד נזרק לתחתית הסולם. אסור לו להתייאש אלא לנסות בכל כוחו להשיב את המצב לקדמותו, הכישלון של החטא אינו חותמת לכל החיים – אלא תמיד ניתן לעשות תשובה ולתקן את החטא.
