הייתי בטוח שסבא יתרגז עליי שאני שואל שאלה כזאת. אבל כבר לא היה אכפת לי. השאלה אכלה אותי מבפנים והציקה לי.
תוך כדי שהוא עסוק בתעלולים המסוכנים שלו, קפץ עליו אדם עם מסכה על הפנים, תפס אותו בחוזקה, קשר אותו והכניס אותו לרכב כששק גדול עוטף את ראשו.
בלילה, לפני שהלכתי לישון, סבא ליווה אותי לחדר, הוא הרגיש כנראה שאני זקוק לו. הוא התיישב ליד המיטה שלי וליטף את ראשי ברכות. היד שלו הייתה חמה ונעימה, ואני הרגשתי פתאום בטוח יותר, אחרי כל מה שעברנו בימים האחרונים.
"תגיד סבא, הקדוש ברוך הוא באמת אוהב אותנו?!"
הייתי בטוח שסבא יתרגז עליי שאני שואל שאלה כזאת. אבל כבר לא היה אכפת לי. השאלה אכלה אותי מבפנים והציקה לי. אבל סבא ממש לא התרגז, הוא המשיך ללטף את ראשי ואמר: "ומה אתה חושב מתוק שלי?!"
שתקתי כמה דקות. הייתי צריך לחשוב על הדברים. ואז אמרתי לו את מה שבאמת הרגשתי:
"אני באמת לגמרי מבולבל סבא. אני יודע שהשם אוהב אותנו. אנחנו שרנו היום שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. הוא הציל אותנו כל כך הרבה פעמים מאויבים אכזריים שרק רצו לחסל אותנו. הוא נתן לנו לחזור לארץ ישראל ולהקים כאן את הבית שלנו אחרי כל כך הרבה שנים בגלות. אבל…"
"אבל מה?! מתוק שלי", אמר סבא אחרי ששתקתי, "תגיד את זה. אל תפחד לשאול שאלות. גם אברהם אבינו, משה רבינו ודוד המלך שואלים שאלות קשות".
"אבל אם הוא אוהב אותנו, איך הוא נותן לדברים רעים לקרות. איך הוא לא הציל את כל האנשים שמתו בשמיני עצרת?! איך הוא נתן לרשעים האלו לקחת ילדים וזקנים בשבי?! ואיך הוא נתן לנאצים להרוג שש מיליון יהודים?! ואיך הוא נתן לטיטוס להחריב את בית המקדש?! ואיך הוא נותן לחמאס ולחיזבאללה, לאיראנים ולכל המחבלים את הכוח לאיים עלינו?! איך זה יכול להיות סבא?!".
"אתה בטוח שאתה רוצה את התשובה עכשיו, או שאתה מעדיף בבוקר?!" שאל סבא כשהוא עדיין מלטף את ראשי באהבה.
"השאלות האלו מפריעות לי לישון, בבקשה ממך תענה לי לפני שאני אומר שמע ישראל".
סבא הזדקף, ואני תליתי בו עיניים גדולות, ידעתי שאני אשמע הלילה דברים שבדרך כלל לא אומרים לילדים, אבל הייתי מוכן, הלב שלי התבגר מאוד בימים המפחידים שעברו עליו.
*
"אתחיל בסיפור, אהובי.
היה פעם בחור צעיר שבא ממשפחה ממש טובה. אבל לאט לאט הוא התרחק מהדרך שחינכו אותו ההורים שלו, הוא הסתובב עם חברים רעים שהשפיעו עליו לרעה, והוא התחיל להתנהג בצורה ממש לא טובה. הדברים שהוא עשה הפכו להיות מסוכנים יותר מיום ליום, והיה חשש מאוד גדול שמשהו רע מאוד יקרה לו אם הוא ימשיך בדרך הזו.
ההורים שלו ניסו לדבר איתו בעדינות ובסבלנות, הם שלחו אליו אנשים טובים שיעזרו לו וידריכו אותו, וזה לא עזר, הוא התעקש להמשיך בדרכו המסוכנת. ידידי המשפחה צעקו עליו, הוכיחו אותו, הסבירו לו שמה שהוא עושה מסוכן מאוד, אבל שום דבר לא עזר….
באחד הימים, תוך כדי שהוא עסוק בתעלולים המסוכנים שלו, קפץ עליו אדם עם מסכה על הפנים, תפס אותו בחוזקה, קשר אותו והכניס אותו לרכב כששק גדול עוטף את ראשו. הצעיר נלחץ מאוד וניסה לצעוק, לבעוט ולהשתחרר אך לשווא. החוטף האלמוני לקח אותו ליער, שם הוא קשר אותו לאחד העצים והתחיל להצליף בו מכות כואבות מאוד.
שעה קלה לאחר מכן, העלה אותו האיש שוב למכונית והוריד אותו בפאתי העיר.
הנער חזר הביתה פצוע מדמם ומבוהל, ובבושת פנים סיפר לאבא שלו על החוויה הנוראית שעבר. הוא סיפר על החטיפה, על המכות הכואבות, על הפצעים המדממים. והוא גם אמר שהוא ממש מצטער על השטויות שעשה, ועכשיו הוא מבין כמה שזה באמת היה מסוכן, ושהפעם הוא משתנה לנצח. לעולם לא יחזור עוד על השטויות האלו.
כשהוא סיים לדבר, הוא אמר לאבא שלו: "חבל שלא היית איתי" אמר הנער לאביו, "היית שומר עליי!"
"דווקא הייתי איתך", אמר האב, והראה לבנו את המסכה שבה עטף את פניו…"
*
קפצתי מהמיטה. "זה היה אבא שלו?! איך הוא היה מסוגל לעשות לו את זה?! ממש ירד לו דם?!"
וסבא אמר בלחש: "כן אהוב שלי, זה היה אבא שלו. מה אתה אומר?! איך הוא היה באמת מסוגל?! אולי הוא כבר לא כל כך אוהב אותו?!"
שתקתי וחשבתי. ואז אמרתי: "אני חושב שאבא שלו מאוד מאוד אוהב אותו. והוא אפילו אוהב אותו מספיק כדי שהוא יהיה מסוגל להכאיב לו. כי אחרת המצב שלו יהיה הרבה יותר כואב ומסוכן. הוא היה עלול אפילו למות מהשטויות שלו."
*
"בדיוק כך, ילד יקר וחכם שלי. זו התשובה לכל השאלות שלנו. השם אוהב אותנו מספיק כדי להכאיב לנו כשצריך. אם הוא לא היה מכאיב לנו, לעולם לא היינו משתנים והמצב שלנו רק היה נהיה יותר גרוע.
באנו ממשפחה טובה, מהמשפחה של אברהם יצחק ויעקב, ואנחנו אמורים ללכת בעקבותיהם ולחיות חיים של חסד ואהבה אין סופית לכל אדם, חיים של אומץ לב וגבורה רוחנית, חיים של אמת יושר וצדק. כדי להאיר לעולם כולו ולהפוך את העולם למקום שיהיה מקום טוב לחיות בו. אבל התבלבלנו בדרך, שכחנו מי אנחנו ומה תפקידנו, ובמקום ללמד את העולם כולו איך לחיות נכון, למדנו מהעמים את כל צורות ההתנהגות השלילית. והעולם שלנו מגיב, הוא נעשה קשה ואכזרי, לוחץ ולא נעים, המציאות הולכת ומשתבשת.
הקדוש ברוך הוא שנתן לנו ברחמיו את התורה שתדריך אותנו איך להתנהג. שלח לנו גם את הנביאים הגדולים שהזהירו אותנו שוב ושוב לתקן את דרכנו, וגם חכמי ישראל לאורך כל הדורות מזכירים לנו מי אנחנו ואיך אנחנו צריכים להתנהג בכל התחומים.
אבל אם עם ישראל לא שומע ולא מקשיב, לא מתעורר ולא באמת משתנה. הקדוש ברוך הוא חייב להעיר אותו מתוך אהבה ורחמים גדולים, כדי שהמצב לא יהיה יותר גרוע. וההתעוררות הזו לפעמים כואבת."
"אתה מבין את זה אהוב שלי?!" שאל סבא, ואני הנהנתי בראשי וכמעט נרדמתי.
אבל רגע לפני ששקעתי בחלומות, שאלתי בקול חצי ישן: "תגיד סבא, יש סיכוי שעם ישראל ישתנה?!"
סבא חייך חיוך חצי שמח חצי עצוב ואמר: "אנחנו כבר משתנים אהוב שלי. עם ישראל משתנה עכשיו מאוד. אתה תראה".
נרדמתי עמוק וחלמתי על גאולה.
