רובי החליט לשלוח השנה משלוח מנות מכובד במיוחד לרב שמואל מ'מרכז נחלה' מבית 'שלום לעם' כהוקרה על העזרה והסיוע במשך כל השנה. הוא הזמין את שוקי איש השליחויות ונתן לו את משלוח המנות בצירוף הכתובת, אלא שהמשלוח היה כבד ושוקי בטעות נפל במדרגות ביחד עם המשלוח שהתפזר והתנפץ לרסיסים. שוקי נבהל, אבל אחרי כמה דקות הוא מיהר לרוץ ולקנות משלוח מנות סטנדרטי באחת החנויות, לקח את הברכה של רובי והדביק אותה למשלוח המנות שרכש. אחרי פורים פגש רובי את הרב שמואל ואמר: "איך היה המשלוח מנות הרב? אתה משתמש בסט החרסינה ששמתי לך במשלוח הזה!" הרב שמואל חייך לרגע במבוכה ושאל: "אתה בטוח ששלחת כלים במשלוח? אני לא ראיתי דבר כזה במשלוח שלך…" רובי מיהר לברר את העניין וגילה מהר מאד מה קרה. רובי תבע משוקי לשלם על המשלוח, אלא ששוקי טען: "הרי אתה רצית לצאת ידי חובת 'משלוח מנות' ואת זה עשית גם במשלוח שאני הבאתי, אז יצאת ידי חובה למה אתה תובע ממני תשלום?" ואילו רובי טוען שזה לא משנה ובכל מקרה הוא רוצה את הכסף בחזרה. מה דעתכם? האם שוקי צריך לשלם על המשלוח מנות שנשבר?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"ד סעיף ד' בדין: 'האם נתקל חייב'. סימן שמ"ח סעיף קטן ו' ב'פתחי תשובה' בדין: 'הזיק אתרוג' והאם זה דומה למקרה שלנו.
תשובה לשאלה "עלות נפרדת" (שאלה מס' 682)
תקציר השאלה השבועית: ברוך החליט לרכוש טלפון חדש והמוכר בחנות הציע לו מכשיר חדש יחסית, ברוך החליט לרכוש את המכשיר ואמר: "שים לי גם מגן מסך, שלא ישבר לי המסך!" והמוכר השיב: "זה בעלות נפרדת של מאה שקלים". ברוך הסכים לשלם והמוכר הדביק על המכשיר את המגן מסך, אלא שפתאום התברר שהמכשיר אינו תומך בסים של הקו. ברוך החזיר את המכשיר למוכר, אלא שאז התחיל וויכוח לגבי התשלום על מגן המסך. ברוך טען: "הייתי מוכן לשלם על מגן מסך, למכשיר שאני קונה. אבל אם זה לא מתאים לי המכשיר הזה, למה שאשלם על המגן? היית צריך לבדוק קודם שזה מתאים!" ואילו המוכר טוען: "אתה רצית דווקא את המכשיר הזה וגם אמרתי לך בפירוש שזה בעלות נפרדת, אז אם אתה לא לוקח את המכשיר לפחות תשלם על המגן!" מה דעתכם? האם ברוך צריך לשלם?
תשובה בקצרה: המוכר הפסיד וברוך אינו צריך לשלם על המגן מסך.
תשובה בהרחבה: למדנו בהלכה לגבי אדם שקנה חפץ ונמצא בו מום, שהמקח מתבטל אפילו במקרה שבו הקונה גרם נזק לחפץ, הוא פטור מלשלם על החפץ ויכול להחזיר אותו לבעלים. אבל כל זה מדובר, דווקא במקרה שהקונה לא היה יכול לברר האם המוצר שקנה האם הוא תקין. אבל אם מקובל לבדוק את המוצר ובדרך כלל נהוג לבדוק אותו, אבל במקרה הזה הקונה לא בדק את המוצר והיה בו מום קל, כגון שהיה חסר צבע או שהיה חסר חלק מסוים הקונה לא יוכל לתבוע את המוכר, כיוון שאם הוא לא בדק יכול המוכר לבוא ולטעון שהוא מוחל על כל תביעה שיש לקונה כלפי המוכר, אלא אם כן מדובר במום רציני ויוצא דופן שאז במקרה כזה לא ניתן לבוא ולומר שהקונה מחל על מום בסדר גודל כזה.
מה לגבי המקרה שלנו?
בדרך כלל במקרה כמו שלנו, בוודאי שעל המוכר לבדוק שהמכשיר אכן מותאם לצרכיו של הלקוח לפני שהוא מציע לו לרכוש אביזרים נלווים עבור המכשיר. ולכן במקרה הזה מדובר ב'מקח טעות' ומתבטל לחלוטין, ואפילו אם המוכר הוציא הוצאות על הקונה – הוא פטור מתשלום, בגלל שהיה על המוכר לבדוק זאת מראש. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"ב סעיף כ"א)
