ביום שלמחרת החתונה התיישבו יוסף ואפרת לפתוח את המעטפות שקיבלו בחתונה. במהלך פתיחת המעטפות נתקלו במעטפה שמנה שבה היה סכום כסף גדול, אבל השם 'יעקב שלום' שהיה רשום על המעטפה לא היה מוכר להם. הם ביררו עם ההורים, אבל גם הם לא הכירו אדם בשם זה. התעלומה התעצמה עוד יותר כאשר הם עברו על רשימת המוזמנים ולא ראו שום מוזמן תחת השם הזה. יוסף החתן ניגש לרב ושאל מה עליו לעשות בסכום הכסף שבמעטפה. למעשה, היו שלושה הסברים אפשריים: א') ייתכן שהמעטפה נשארה בכספת מחתונה קודמת. ב') ייתכן שאחד המוזמנים החליט לתת מתנה בעילום שם. ג') אולי המעטפה שייכת לבעל האולם שהכספת ברשותו. מה לדעתכם השיב הרב ליוסף, החתן ומה עליו לעשות במעטפה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רס"ג סעיף ג' בדין: 'האם הולכים במציאה'. סימן ר' סעיף ג' בדין: 'כליו של אדם קונים לו'.
תשובה לשאלה "איזון גלגלים" (שאלה מס' 743)
תקציר השאלה השבועית: איציק ביקש מחברו שמריה להשאיל לו את הרכב עבור נסיעה לצפון. איציק לא נהג בזהירות. הוא עלה על אחת המדרכות בעוצמה וכתוצאה מכך התפנצ'ר הגלגל הימני הקדמי. הוא נסע לפנצ'רייה, ושכשהגיע, אמר לו בעל הפנצ'רייה: "הצמיג אינו תקין ואתה צריך לקנות חדש, אבל מכיוון שיש בעיה עם איזון הגלגלים, אתה חייב לקנות צמיג גם עבור הגלגל השמאלי". בלית ברירה שילם איציק עבור שני צמיגים חדשים. כשהחזיר את הרכב לשמריה, אמר: "החלפתי צמיגים בשני הגלגלים הקדמיים. על הימני אני צריך לשלם, כי הפנצ'ר קרה בגללי. אבל על השמאלי תשלם לי לפחות את עלות הצמיג!"
שמריה טען: "ההחלפה נועדה לאיזון הגלגלים, שנפגע בגללך, ולכן עליך לשלם על שני הצמיגים". מה דעתכם, האם שמריה צריך לשלם על הצמיג השמאלי החדש?
תשובה בקצרה: איציק, שלא נזהר בנסיעתו, ישלם על שני הגלגלים, ושמריה יצטרך לשלם לו את שווי ההנאה מכך שיש לו שני צמיגים קדמיים חדשים.
תשובה בהרחבה: למדנו כבר במקרים אחרים בעבר, שיש הבדל בין נזק שאדם עושה באופן עקיף, מה שמוגדר מבחינה הלכתית כ'גרמא' (נזק ישיר שנעשה באמצעות ממונו של האדם וללא כוונת היזק) לבין נזק המוגדר מבחינה הלכתית כ'גרמי' (נזק עקיף שאינו נזק ישיר), שבו המזיק מתחייב ב'דיני אדם' וצריך לשלם את הנזק. דעת ה'שולחן ערוך' ('חושן משפט' סימן שפ"ו סעיפים א' – ב') שב'גרמא' הנזק לא נעשה באופן מיידי אלא לאחר זמן, אבל ב'גרמי' הנזק נעשה באופן ישיר ועכשווי. דוגמא לכך ראינו בהלכה לגבי אדם שזרק כד מראש הגג למקום שהיה מונח בו מזרון בצורה שהכד לא היה אמור להישבר כתוצאה מהנפילה. ואז הגיע חברו, הסיר את המזרון ממקומו והכד נפל והתנפץ. במקרה הזה מי שהסיר את המזרון חייב בתשלום הנזק, אפילו שלא נגע כלל בכד שזרק חברו, מכיוון שהנזק שביצע נעשה באופן ישיר. ואילו לדעת הרמ"א המקרה הזה מוגדר כ'גרמא' ולא כ'גרמי', כיוון שלא נעשתה פעולה ממשית של נזק בגוף הכד שבגללה הוא להתנפץ ולכן לדעתו המזיק פטור מתשלום הנזק.
איך מגדירים את המקרה שלנו?
נראה שבסיפור שלנו איציק יהיה חייב בתשלום אפילו לדעת הרמ"א, כיוון שכל בר דעת מבין שכשנגרם נזק לגלגל אחד המשמעות היא שאי אפשר להשתמש בגלגל השני לבדו. ולכן, הנזק הוא לא רק זה שנגרם לגלגל ספציפי, אלא נגרם נזק בשני הגלגלים הקדמיים כתוצאה מנסיעה בלתי זהירה. ואם ככה, גם לדעת הרמ"א איציק מוגדר כמזיק ב'גרמי' וחייב בתשלום הנזק. מצד שני, כיוון ששמריה נהנה כרגע משני צמיגים חדשים במקום הישנים שהיו לו, עליו לשלם לו את שווי ההנאה מהתקנת הצמיגים החדשים לפי חוות דעתו של בעל מקצוע מהתחום.
