אמיר שנסע בשעת לילה מאוחרת ברכבו לא הבחין בכתם גדול של שמן שהיה על הכביש. הרכב איבד שליטה ונכנס ישירות לחלון הראווה של חנות למוצרי חשמל. הזכוכית התנפצה לרסיסים. לשמחתו, לא נגרם לרכב נזק. מאחר שהחנות הייתה סגורה, הוא השאיר פתק עם הפרטים שלו על דלת החנות ונסע מהמקום. למחרת בבוקר הוא קיבל טלפון מבעל החנות שתבע ממנו לשלם על הזכוכית וגם על עשרות מכשירי חשמל שנגנבו מהחנות במהלך הלילה. אמיר נדהם לשמוע את הדברים וטען: "נכון שגרמתי נזק לחלון ואשמח לשלם עליו, אבל על מכשירי החשמל שנגנבו ממך תגיש תלונה במשטרה ותתבע ישירות את הגנבים!" מה דעתכם? האם אמיר חייב לשלם על מוצרי החשמל שנגנבו?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שצ"ו סעיף ג' בדין: 'פורץ גדר בפני בהמת חברו' וברמ"א על המקום. סימן שע"ח סעיף א' והאם הוא נקרא 'אנוס'.
תשובה לשאלה 'הנוסע ששמר שבת' (שאלה 807)
תקציר השאלה השבועית: אורי והחברים החליטו לצאת להפלגה בת שבוע בספינת טיולים. לאחר שלושה ימים עגנה הספינה באתונה לחניית ביניים. אורי, שהתחיל להתחזק לאחרונה, קלט פתאום שהספינה תפליג מאתונה בשבת והחליט לרדת מהספינה ולחזור לישראל בסבב הבא של הספינה. מאוחר יותר הוא פנה לחברת ההפלגות וביקש לקזז את יום השבת מסך התשלום בטענה שאינו צריך לשלם על הפלגה שנעשתה בשבת כשהוא לא היה על הספינה. מה דעתכם? האם הוא אכן צודק?
תשובה בקצרה: אם אורי לא ידע שהם מפליגים גם בשבת, הוא פטור מתשלום. אבל אם ידע זאת ופתאום שינה את דעתו שלא לנסוע בשבת, הוא חייב לשלם מחיר מלא.
תשובה בהרחבה:
למדנו בהלכה (שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן ש"ו סעיף ד') שאסור לשלם על 'שכר שבת', כלומר על מלאכה שהתבצעה בשבת. אבל אם השכר מגיע "בהבלעה", הדבר מותר. ולדוגמה: כאשר אדם נשכר לעבודת מלצרות לשבוע שלם כולל שבת (כמובן ללא חילול שבת בפועל). וסיבת ההיתר היא בגלל שזה לא נראה כ'שכר שבת' שהרי משלמים על כל ההפלגה כעסקה אחת שלמה ולא מחשבים את תשלום ההפלגה לפי הימים.
האם אורי צריך לשלם על ההפלגה בשבת?
במקרה שלנו תלוי הדבר: אם אורי ידע מראש שהם מתכננים את הנסיעה בשבת, מכיוון שאם הוא לא ידע זאת מראש זה נחשב ל'אונס', והוא פטור מתשלום. אבל במקרה שידע שהם נוסעים בשבת, הוא חייב לשלם כפי שהתחייב מראש. ולכן הוא לא יכול לפטור את עצמו מתשלום בטענה שהנסיעה בשבת היא עבירה על מצוות התורה, מכיוון שכבר מצאנו בהלכה שגם אדם שהתחייב לשלם כסף על עבירה חייב לשלם את הכסף ('נתיבות המשפט' סימן ט' סעיף קטן א'). לגבי אדם ששכר עדי שקר בתשלום כדי להעיד עבורו עדות שקר, הוא חייב לשלם להם אפילו שעשו עבירה וזהו הדין גם במקרה שלנו.
