רכב הסיטרואן של ישראל התקלקל והוא הכניס אותו למוסך של סמי המכונאי כדי לטפל ברכב. למחרת בבוקר קיבל ישראל טלפון מסמי שאמר: "תשמע ישראל. לא נעים לי, אבל הרכב שלך עבר תאונה!" ישראל פתח את עיניו בתמיהה: "איך הרכב עבר תאונה, אם הוא אמור להיות במוסך בתיקון?" וסמי הסביר: "אתמול בערב כבר תיקנתי את הרכב שלך, אבל לקחתי אותו לנסיעת מבחן ועל הדרך לקחתי גם את אשתי לקניות. אבל אז בדיוק עשיתי תאונה שלא הייתה בגללי…"
"ממש סיפור עצוב ונוגע ללב", השיב ישראל: "אבל אתה תישא באחריות של כל הנזקים שנגרמו לרכב שלי!" וסמי טען: "תראה, אני לקחתי את הרכב לנסיעת מבחן שזה חלק מהעבודה, למה אני צריך לקחת על עצמי את הנזקים שנגרמו לי באונס גמור?"
מה דעתכם, האם סמי צריך לשאת בתוצאות של הנסיעה שלו?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא מציעא' דף צ"ד עמוד ב' במילים: 'כל הנאה שלו'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"מ סעיף ד' וב'קצות החושן' על המקום.
תשובה לשאלה "תגיד תודה!" (שאלה מס' 666)
תקציר השאלה השבועית: אוריאל הזמין את שמואל הקבלן כדי לקבל הצעת מחיר לשיפוץ כללי של הבית. במהלך הסיבוב בבית הם הגיעו לצינור ניקוז של מי גשמים שבתוכו החל לצמוח עץ בתוך הצינור ואוריאל ניסה כבר מספר פעמים בעבר להוציא משם את העץ. "אתה רוצה שאני אנסה להוציא מכאן את העץ?" שאל שמואל את בעל הבית והוא הסכים. שמואל ניסה והצליח אלא שחלק מצינור הניקוז נשבר. "עשית לי נזק לצינור הניקוז. אתה צריך לשלם לי את הנזק!" טען אוריאל. "אתה לא מתבייש? לפחות תגיד לי תודה!" השיב לו שמואל: "הרי אתה בעצמך ניסית להוציא ולא הצלחת, אז מה אתה בא אלי עכשיו בטענות?" האם יש לאוריאל טענה נגד שמואל הקבלן? והאם שמואל חייב לשלם?
תשובה בקצרה: אם שמואל הקבלן הוציא את העץ בצורה סבירה ולא באופן חריג, הוא פטור מתשלום על הנזק.
תשובה בהרחבה: למדנו בהלכה שכל אדם שקיבל מחברו עבודה לעשות ובמהלך העבודה קרה נזק בשוגג, באופן שבוודאי שלא נעשה במזיד או ברשלנות, הדבר תלוי בצורת התשלום שנקבעה מראש בין שני הצדדים וכיצד מתנהלת ביניהם העבודה. למשל: שוחט שקיבל בהמה לשחוט ושחט אותה בצורה לא נכונה והטריף אותה, אם סוכם איתו שהוא מקבל שכר רק לפי בהמות שיוצאות כשרות בשחיטה ולא לפי שעה – הוא פטור מאחריות, כיוון שעשה זאת בחינם. ורמת האחריות על מלאכה שהיא בחינם, היא פחותה מרמת האחריות של אדם שמקבל שכר באופן מיידי על עבודתו. אבל אם קיבל שכר על עבודת השחיטה בלי קשר למצב הכשרות של הבהמות, הוא חייב לשלם על הנזק, מכיוון שבתמורה לתשלום שהוא מקבל ישנה 'אומדנא' שבעצם קבלת התשלום הוא מקבל גם אחריות על תוצאות מעשיו ולכן יש לחייב אותו מדין 'מזיק' או מדין 'שומר שכר'. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"ו, סעיף ד')
במקרה שלנו
כיוון ששמואל הקבלן לא קיבל תשלום על עבודתו והוא לא נהג ברשלנות, אלא אולי רק בחוסר שימת לב, אי אפשר לחייב אותו בתשלום הנזק, כיוון שעשה זאת ברשות בעל הבית ומבחינה הלכתית הוא מוגדר כ'מזיק ברשות' או 'מזיק באונס' והוא פטור מתשלום.
