מורדי ישב במרפסת ביתו והשקיף על חצרו המטופחת, שהייתה עמוסה בעצי פרי ודקלים לצד ערוגות ירק גדולות שנשתלו בסדר מופתי. מורדי אהב את העיסוק באדמה, ובעידוד הוריו השקיע רבות בחצר. על יד הגדר שהפרידה בין החצר לבית השכן שכן עץ תפוז גבוה ויפהפה. העץ החל לגדול במפתיע ובמהירות לפני מספר שנים ומשך מיד את תשומת ליבם של מורדי ובני משפחתו.
מהגזע הרחב נדף ריח משכר, ושורשיו הגדולים היו בעלי גוון מיוחד ומרהיב. כשעלו פירות בעץ, השתאו כולם מטעמם המיוחד ומגודלם הבלתי רגיל. כל מי שטעם מהתפוזים יכול היה להעיד שחש התרעננות ואנרגיה בלתי רגילה. לא עבר זמן רב עד שמורדי ומשפחתו הבינו שבידיהם נמצא לא פחות מאוצר בלום. הם הזמינו מכרים שבאו לחזות ולטעום מהפלא. הסיפור התפרסם במהירות, השמועה על העץ המיוחד עשתה לה כנפיים, וחיש מהר הפכה החצר למקום הומה במבקרים.
באותה תקופה היה מצבו החברתי של מורדי בן הארבע עשרה גרוע. בנוסף לכך עבר עוד כמה אירועים לא פשוטים, והפך מילד שמח ואנרגטי לשקט וממורמר. כשצמח העץ המיוחד בחצרו, החליטו הוריו למנותו לאחראי הבלעדי על העץ והחצר. מורדי השקיע בטיפוח החצר שהפכה למקום הומה מבקרים ודאג לפרסום ולשילוט במקום. את המבקרים שהגיעו למקום קיבל בסבר פנים יפות ונתן הסבר מפורט לכל אחד. התפקיד והאחריות שקיבל תרמו לו לאמונה בעצמו ואט אט הפך שוב לשמח ונמרץ כשהיה, מצבו החברתי השתפר פלאים והוא חזר להצליח בלימודיו.
ככל שעברו השנים הבין מורדי שהאחריות על עץ התפוזים הייתה המתנה הטובה שקיבל אי פעם. בשכנות למורדי התגורר מייקל, שהיה מדען מנוסה. פעם אחת החליט מורדי לפנק את השכן בעוגה, אך הלה טרק את הדלת בפניו ורק אמר: "תעשה דברים מועילים יותר ואל תפריע". מאז הפכו היחסים ביניהם לעכורים מאוד.
באחד הימים נשלח מורדי לבקש מהשכן את התשלום להבאת גנן שיגזום את הגדר החיה שהפרידה בין החצרות. הפעם הכניס מייקל את מורדי לחצרו, והטיף לו מוסר על כך שהוא בטלן. הוא הצביע על שולחן הניסויים הרחב שנח בחצר, עמוס באקווריומים מזכוכית מלאים במבחנות, ואמר: "אני לעומתך, לא מכלה את זמני! תעשה משהו ותגזום בעצמך את הגדר!" קרא בזלזול וזרק לעברו שטר של עשרים שקלים. מורדי הצליח אך בקושי לשלוט בעצמו ושב לביתו רועד מזעם, אבל מהר מאד התחלף הזעם בתחושות נקם והוא החליט ללמד מייקל לקח שלא יישכח.
ביום שלמחרת, כאשר ראה את מייקל יוצא מביתו, לקח פטיש גדול ונכנס לחצרו. הוא צעד בחצר המוכרת, עד שמצא את מה שחיפש. הוא הניף את הפטיש אל על וניפץ באחת את עשרות המבחנות, ולאחר מכן קרע לגזרים ערמת דפים כתובים בשורות צפופות. הוא פנה לחזור לביתו, ולרגע נחו עיניו על שלט ישן שהיה נעוץ באדמה. בשלט היה רשום: "ניסוי עץ התפוזים. מטרה: עץ ייחודי בעל גוונים וריח נעים, עם פירות גדולים מהרגיל והגברת הוויטמינים שבו." למטה נכתב: "הניסוי הוכתר בהצלחה, ובשל הטמנה עמוקה מדי של הזרעים העץ צמח בצד השני של הגדר…" מורדי בהה בשלט זמן רב ולא האמין למראה עיניו. מקורו של העץ המיוחד שאיש לא הבין כיצד צמח בחצר, היה באחד מניסוייו של מייקל…
רגשות תודה עמוקים הציפו אותו באחת. מורדי הכיר בעובדה שהעץ המיוחד היה ההצלה שלו בילדותו ונערותו. לפתע לא נראה לו מייקל העצבני איש רע ושנוא, אלא מציל ומסייע. הוא הבין כי הוא עצבני מעט משום שהוא ערירי, ואין צורך לקחת את הדברים שלו ללב. הוא הבין שעליו להעריך את היכולות ואת הרצון של מייקל שבזכותו צמח עץ התפוזים בגינה.
מחשבותיו אלו לא תאמו עם מראה השולחן עם הזכוכיות לידו, והוא התמלא ברגשות חרטה. הוא ידע שיהיה עליו להודות במעשיו ולשלם. הוא טיפס חזרה לביתו, אך שם ציפתה לו הפתעה. ליד השולחן ישב אביו, ומולו לא אחר מאשר מייקל השכן.
מורדי נדהם, ומייקל פתח ואמר: "מעולם לא הייתי אדם חברותי במיוחד. אבל אתמול, כשהגעת אלי, הייתי נסער אחרי בשורה לא טובה ששמעתי. כשקלטתי שהתייחסתי אליך שלא כראוי, ידעתי שלא תישאר חייב ותנסה לנקום, ולכן נעצתי שוב את השלט הגדול שתליתי בזמנו כשערכתי את הניסוי לפני שנים, כדי שיהיה לך יותר קל להבין אותי!" סיים הפרופסור בחיוך.
"אתה לא יודע מה עשיתי", פתח מורדי בצער. אך הפרופסור הסה אותו מיד בחיוך. "אני מכיר אותך לא מהיום, המבחנות היו מלאות במיץ סחוט טבעי, ונחו באקווריומים סדוקים ממילא, וכך גם התרשימים. אילו היית מציץ בהם היית רואה שלא מדובר ביותר מרשימות קניות". מייקל פרץ בצחוק משוחרר והשאיר את מורדי מהורהר, יודע שהמסר הזה ילווה אותו במשך כל חייו…
*
בפרשת השבוע מופיע הציווי "ואהבת את ה' אלוקיך". בחסידות מוסבר שהתורה מצווה עלינו 'לאהוב', למרות הקושי שבדבר, כי האהבה כבר קיימת בתוכנו, היא טבועה בנו בעומק ההכרה שלנו, אך היא מוסתרת ועטופה בהמון כיסויים שמסתירים אותה. והציווי הוא רק להתבונן, לחקור, לשאול, ולבחון את המציאות שלנו ולגלות את כל הטוב של הבורא שנמצא בכל מקום, ומתוך כך הכיסויים וההסתרות יעלמו, והאהבה עתידה להתגלות במלוא עוצמתה.
