יש שמחלקים את האנושות לשניים: אלו שהם עשירים באמת ולא מרגישים צורך להוכיח לכולם שהם עשירים, ואלו שלא עשירים כמו שהם מנסים להציג את עצמם ומנסים להוכיח לסביבתם את העושר שאין להם. הסיפור הבא התרחש בחנות כלים מקריסטל שאליה הגיעו אהרן וג'ק. הם נתקלו בכלי יקר מקריסטל וג'ק התלהב ממנו מאוד. אהרן השתוקק להראות לג'ק שאין לו בעיה כלכלית, ולכן הוא לקח את הכלי וניפץ אותו על הרצפה לשברים. בעל החנות ניגש לאהרן וביקש ממנו לשלם על הכלי, ואהרן הסכים לשלם. כעת יש בנידון שתי שאלות: א) האם מותר לשבור כלי כדי לשלם עליו לאחר מכן? ב) האם הוא צריך לשלם על הכלי כפי המחיר שנקוב עליו, או כפי העלות של המוכר?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל"ב בדין: 'רב הונא קרע בגד' והאם זה דומה למקרה שלנו.
תשובה לשאלה 'הפנס השבור' (שאלה מס' 765):
תקציר השאלה השבועית: אליאור הכניס את הרכב שלו לתיקון במוסך וקיבל מהמוסך רכב חליפי ליומיים הבאים. הוא סמך על בעל המוסך ולא בדק את הרכב לפני שיצא מהמוסך. כשחזר עם הרכב החליפי, הראה לו בעל המוסך שהפנס האחורי של הרכב שבור ודרש ממנו לשלם עליו. "אני לא שברתי את הפנס הזה, בהתחייבות של מאה אחוז!" טען אליאור. ובעל המוסך אמר: "לא אמרתי שאתה שברת, יכול להיות שמישהו שבר לך בטעות את הפנס ולא שמת לב, אבל בוודאות מהמוסך לא יצא רכב עם פנס שבור!" מה דעתכם? האם אליאור חייב לשלם על הפנס השבור?
תשובה בקצרה: נראה שיש לפטור את אליאור מתשלום, אלא אם כן התחייב על כך מפורשות.
תשובה בהרחבה: יש מחלוקת הפוסקים לגבי שומר שלקח חפץ ונגרם לו נזק, ויש ספק אם הנזק נגרם בפשיעה או באונס. והרחיבו על כך הפוסקים בהלכה ('קצות החושן' סימן ש"מ סעיף קטן ד'). הכלל בהלכה מגדיר לנו ששומר – ברגע שנגרם נזק לחפץ שעליו הוא מופקד, עליו להישבע ש'לא פשע בשמירתו' אבל במקרה שהוא לא ידע שהנזק בכלל התרחש, הוא לא יכול להישבע. האם הוא חייב לשלם על פי הכלל של 'מתוך שלא יכול להישבע משלם'? (ש"ך סימן ש"מ סעיף קטן ז')
בנידון שלנו
נראה שבמקרה שלנו אליאור פטור לכל הדעות, כיוון שכל הדיון בפוסקים האם לחייב שומר בנזק כאשר הוא אינו יודע מה התרחש, זה רק במקרה שברור לנו שקיבל את החפץ בשלמותו ולא ידוע אם הנזק נעשה בפשיעה או באונס. אבל במקרה שלנו, שיש ספק אם באמת הפנס היה שבור, אפילו שבעל המוסך טוען שברור לו שהפנס לא היה שבור, עדיין אליאור יכול לטעון שמעולם לא התחייב על זה, ואם כן, כאן נפסוק לפי הכלל של 'המוציא מחברו עליו הראיה'. מצד שני, אם אליאור חתם על זה בשעת קבלת הרכב, הוא חייב לשלם על הפנס השבור.
