שליטה עצמית

ראמי הטמין את ערמת הדפים בכיס מעילו ויצא במהירות מהחדר. הוא ירד במעלית, בירך לשלום את המאבטחים ויצא מהבניין הענק. כעבור כדקה הוא כבר שעט על האופנוע שלו ברחבי העיר הגדולה ורק כשנכנס לביתו וסגר אחריו את הדלת, הרשה לעצמו לשחרר אנחת רווחה קצרה. כבר שנים ארוכות שהוא שתול עמוק כקצין בכיר במערכות המודיעין האיראניות.
מפעיליו בארצות הברית לא האמינו לאן ניתן להגיע כסוכן יחיד בזמן שגייסו אותו לתפקיד, כדובר שפות רבות בין השאר ערבית רהוטה בניב הפרסי, לספק עבורם מידע מתוך משרדי המודיעין ההתקפי האיראני.
בכישרון וחכמה יוצאת דופן הצליח ראמי, ובשמו באיראן 'מלאווי' להתברג עמוק בשירותי הביון החשאיים ביותר, הוא הפגין כריזמה וביטחון לצד מקצועיות רבה ומפקדיו המרוצים העלוהו שוב ושוב בדרגות. מלבד הצלחתו להעפיל לדרגה בכירה והעובדה שהיה חשוף לחומרים מסווגים ביותר, 'מלאווי' הצליח להתחבב על רבים בצמרת המודיעין האיראני. דרך היכרויותיו עם בכירים אלו, הצליח פעמים רבות לספק מידע בעל ערך בטחוני רב למפעיליו המרוצים בארצות הברית. מאבק קשה התחולל בין המדינות, והימצאותו של ראמי בנבכי סודות המודיעין של האויב גרמה פעמים רבות לעליונות מוחלטת של ארצות הברית, בין בזירה המדינית ובין בזירה הביטחונית.
בימים האחרונים הוא היה עסוק בהשגת מידע בקשר לפרשיה שהגיעה לאוזניו. במהלך ארוחה דשנה שסעד יחד עם עזיז פלאח, סגן ראש מטה הביטחון הלאומי עבד אל חסין שכונה בפי כל 'הנמר' סיפר עזיז בשכרותו על תכנית חדשה שמטרתה להחדיר וירוס קטלני במערכות ההגנה האוויריות האמריקניות, וכמו שתיאר זאת בעצמו "בעזרת הווירוס המתוחכם נוכל להשתלט עליהן מרחוק ולהפעיל אותן כנגד ארצות הברית" אמר ופרץ בצחוק שיכורים.
ראמי הזדעזע לשמע התוכנית המרושעת, הוא הזדרז לסיים את הארוחה ומיד החל באיסוף נתונים על התוכנית החדשה, אך כאן נתקל בחומה בצורה. המידע היחיד שהצליח להשיג היה שפרטי התוכנית ידועים אך ורק ל'הראש' וסגניו. מאמצים רבים השקיע ראמי בניסיונות לחשיפת פרטים נוספים, אך כל אלו לא נשאו פרי. לבסוף החליט שאין מנוס מלהשתמש באפשרות האחרונה. כמה קומות מעל משרדו שכנה לשכתו המפוארת של ראש מטה הביטחון הלאומי האיראני עבד אל חסין 'הראש' של התכנית.
ראמי אסף מידע מדויק על סדר יומו של עבד וכעבור שלושה ימים, יצא לדרך המסוכנת. הוא ידע שאם ייתפס, מלבד עבודה רבת שנים שתאבד וספק אם יצליחו להשיג אדם כמוהו שישתחל עמוק כל כך במערכת הביטחון האיראנית, הוא ישלם על כך בחייו. אולם ראמי היה חדור מטרה "כל הימצאותי כאן היא למען התפקיד שלי ועבורו אעשה הכול!" החליט בנחרצות.
בשעה שש בערב, עת ירד 'הראש' עם סגניו לחדר המצב בקומה התשיעית, נכנס מלאווי בצעדים בטוחים ללשכתו. לפתע, נכבו כל האורות בבניין כולו. אפלה כבדה השתררה ואף אחד מהשומרים לא הבחין בדמות שנכנסה למשרדו האישי של 'הראש'. כעבור כדקה, יצא ראמי מהלשכה, לחץ על שלט זעיר, והחשמל חזר לפעול. זמן לא רב אחר כך הוא כבר היה בביתו, מעלעל בהתרגשות בתמונות שצילם מהדפים שהיו במגירת שולחנו של 'הראש' ומדווח למפעיליו הנדהמים בארצות הברית על התוכנית האיומה לפרטי פרטים.
למחרת, במהלך אסיפה חשובה בה ישבו עשרות אנשי מודיעין בהם מלאווי סביב שולחן דיונים גדול, נפתחה לפתע הדלת. בפתח עמד 'הראש' מלווה בסגניו ושומרי ראשו. הדיון הקולני הופסק באחת. 'הראש' ניגש לשולחן, נעץ מבט חודר בראמי וקרא בזעם: "בוגד! משתף פעולה עם האויב!" הוא שלף תצלום גדול של ראמי מחטט במגירת שולחנו והעמידו מול פניו. עיני כולם ננעצו מידית בראמי לראות מה תהיה תגובתו, אך להפתעתם הוא נותר בארשת שלוה ורגועה.
שמץ של תדהמה או פחד לא נראה על פניו, הוא נעמד, הביט ב'ראש' והכריז בקול בטוח: "אדוני ראש מטה המודיעין. לצערי יש טעות בידך אותה אשמח להוכיח. אין בצילום הזה יותר מזיוף גדול ותרמית שבה נפלת לצערי!" 'הראש' המופתע כמעט ולא ידע איך להגיב. ראמי לא הניד עפעף ואמר את הדברים בביטחון כה רב עד שגם כאשר 'הראש' ניגש אליו ומדד את דופק לבו מצא שהוא סדיר לחלוטין, עוצמת הרוגע של ראמי מול טענה מוחצת שכזו שיבשה לגמרי את כל החשדות בו "אתה צודק. כנראה מדובר בטעות, אנחנו נבדוק את הדברים לשורשם, וכעת המשך בעבודתך החשובה!"
עוד באותו לילה הבריח ראמי את הגבול לאזרבייג'ן משם יצא בטיסה ישירה לניו יורק. כששוחח לאחר מכן עם מפעילו הישיר בארצות הברית אמר לו: "מעולם לא חשבתי, שיכולת השליטה העצמית שאימנת אותי להגיע אליה. תוכל ברגע האמת לסייע לי, לא רק לחשוף את התוכנית אלא עוד להציל את חיי ברגע האחרון!"
*
כבני אדם אנחנו נוטים להיסחף אחר המחשבות שלנו ומפעילים את הרגש בצורה אוטומטית מבלי לנסות לשלוט בו, אנחנו מגיבים באינסטינקט ומאמינים לרגשות שמשתלטים עלינו כאילו שהם אכן מציאות מוחלטת בלתי ניתנת לשינוי. אולם בחסידות מלמדים על עקרון שנקרא "מוח שליט על הלב", שבו אנחנו מאמנים את כוח המחשבה שלנו לשלוט על הרגש ולנהל אותו
בפרשה הזו אנחנו מגלים את הכוח הזה אצל אהרן הכהן, כאשר ברגע האמת כששני בניו האהובים מתים תוך כדי שנכנסו אל הקודש פנימה, הוא לא מגיב מתוך הרגש, אלא "וידום אהרן", הוא בוחר בשתיקה אצילית וגבוהה שמלמדת על היכולת הגבוהה שלו לנהל את מחשבותיו ורגשותיו גם בזמנים קשים, ובכך הוא מהווה השראה לכולנו להתאמן על הכוח האדיר הזה..