תאריך: תשפ"א

סודו של היהלום

אֵין מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הַיַּהֲלוֹם שֶׁבָּנוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עַצְמֵנוּ. אֵין גַּם מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הַפְּגָמִים שֶׁלָּנוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עַצְמֵנוּ. בִּשְׁתֵּי הַיְדִיעוֹת הָאֵלֶּה עָלֵינוּ לְפַתֵּחַ אֶת אִישִׁיּוּתֵנוּ וּלְהִתְקַדֵּם בְּחַיֵּינוּ מִתּוֹךְ הַכָּרָה בַּמַּעֲלוֹת שֶׁלָּנוּ וּבַמֶּה שֶׁעָלֵינוּ לְתַקֵּן.

הכרטיס המשוכפל

בפרשת השבוע אנו למדים על צרעת הבתים ועל הנגעים שפושים בקירות הבית. המדרש מגלה לנו שנגעים אלו לא באו לחינם, נגעים אלו נועדו כדי לגלות את האוצרות שהגויים שגרו בהם לפני שבאו ישראל לבית הטמינו בקירות הבית, וכאשר הכהן מורה לנתץ את קירות הבית מתגלים האוצרות לשמחתם של אותם אנשים שגילו את האוצרות שהוטמנו בתוך הבתים.

קוף אחרי בנאדם

בתוך כל לב יהודי ברחבי העולם חבוי הניצוץ היהודי, לא משנה באיזה מקום הוא נמצא. גם אם הוא שקוע עמוק בטומאה ונמצא בתחתית של התחתית. תמיד הוא יכול להדליק את הניצוץ היהודי ולגלות את האמת בתוכו. לחזור בתשובה שלמה להתנתק מהרגליו הרעים ולהתקרב לאבא שבשמיים.

השפעתו של הכעס 

בכל דקה של רוגז אתה מפסיד שישים שניות של אושר ועוד הרבה-הרבה דברים נוספים. אז קדימה – תן חיוך!

חור מיותר

מוטי הזמין את כל חבריו וידידיו ל'חנות הבית' שערך לכבוד קניית הבית החדש בשכונה היוקרתית, כמובן שהוא לא שכח לקנות מזוזות מהודרות לשמירה כמנהג ישראל. אלא שמוטי לא ידע כיצד יש להתקין את המזוזות, הוא ביקש מידידו שלמה שיבוא להתקין לו את המזוזות בבית. שלמה הגיע לחגיגת 'חנוכת הבית' והחל במלאכה, אלא שבמקום להדביק אותן …

חור מיותר לקריאה »

לא הולך ברגל

כָּךְ זֶה בְּכָל מִדָּה טוֹבָה – כַּאֲשֶׁר מַחְדִּירִים אֶת הַדְּבָרִים לַלֵּב, הֵם פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אִם עוֹשִֹים פְּעֻלּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אוֹ סְתָם מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶם. תְּנַסּוּ וְתִרְאוּ.

העסק הנדיב

בפרשתנו מופיע האיסור לאכול חזיר וחז"ל מסבירים במדרש כי החזיר פושט את פרסותיו, מראה כי הוא מפריס פרסה ושוסע שסע וכביכול אומר: 'תראו, אני כשר'. אך באמת הוא איננו מעלה גרה ולכן הוא טמא. כך עלינו להיזהר מאנשים אשר כלפי חוץ מראים עצמם טובים אך באמת הם פועלים רק למען עצמם ועושים מעשים אשר נראים טובים רק למראית עין.  

סנדווי'ץ מושקע

בגמרא מסופר על אבא חלקיה ואשתו, שחכמי ישראל באו לבקש מהם שיתפללו אל ה' על הגשם: "עלו שניהם לעליית הגג והתפללו. הוא בפינה אחת ואשתו בפינה השנייה וביקשו רחמים. קדם ועלה ענן גשמים מהצד שאשתו התפללה… שאלו אותו: מפני מה קדם ועלה הענן מצד אשתך? ענה להם: מפני שאשתי מצויה בבית ונותנת פת לעני וקרובה הנאתו, ואני נותן כסף לעני ואין הנאתו קרובה". כלומר, צדקה זה לא דווקא לתרום כסף, לעיתים החסד הוא באוכל חם או אוזן קשבת, וכמובן שלפי גודל המצוה כך גודל השכר.