"אַבָּא!" מִיקִי רָקַע בְּרַגְלָיו כְּאִלּוּ הָיָה יֶלֶד בֶּן אַרְבַּע וְלֹא בָּחוּר בֶּן שֵׁשׁ עֶשְרֵֹה, "אֲנִי רוֹצֶה לִנְסעַֹ עִם הַחֲבֵרִים. מָה אִכְפַּת לְךָ?! מַבְטִיחַ לֹא לַעֲשוֹתֹ שְׁטֻיּוֹת. לֹא לְהִגָּרֵר לִדְבָרִים מְסֻכָּנִים, לִשְׁמרֹ עַל עַצְמִי, הַכּלֹ! רַק תְּשַׁחְרֵר אוֹתִי, פְּלִיז!" הַבַּקָּשׁוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת בְּאָזְנֵי יָרוֹן, אָבִיו שֶׁל מִיקִי. הָרַעְיוֹן לִנְסעַֹ לַגּ'ונְֹגְלִים בְּאַפְרִיקָה עִם חֲבֵרִים נָפַל …
פרישתו של מירו מניהול החברה שהקים בעשר אצבעותיו, הייתה די צפויה ונראתה כבר באופק לאחר שכבר מזמן חצה את גיל השמונים. וזאת, למרות שמירו עצמו תפקד ממש כמו בחור צעיר ובכל בוקר התייצב בשעה שבע וחצי בבוקר במשרדי חברת הבנייה שבבעלותו. האמת היא שבשנים האחרונות היו לצידו של מירו שלושת בניו וחתנו שניהלו הכול בחברה. …
הנגרייה של טוני הנגר המוכשר הייתה לשם דבר. כל בני העיר ידעו שאם רוצים הם לרכוש עגלה חזקה שתאריך ימים ותשרוד את טלטולי הדרך, עליהם לקנות אותה רק ממנו. לעומתו, בצד השני של העיר ישב אפוף מחשבות ואכול קנאה אדוארד הנגר הוותיק, וחשב כיצד להתגבר על מתחרהו הצעיר והזריז. אדוארד העסיק בנגרייה שלו גם את …
מבט לקורונה (ב') הקורונה מקרינה עלינו לטובה בהמשך למדור הקודם, נמשיך להתבונן בכל הטוב ש"הקורונה" הזו הקרינה עלינו. בכל זאת, השיעורים הללו עולים לנו ביוקר. את שכר הלימוד כבר שילמנו, חבל שלא נפנים ונלמד. "בְשָּעָׁה שֶבָׁרָּא הַקָדּוֹשׁ בָרּוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן. נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָלּ אִילָנֵי גַןּ עֵדֶן וְאָמַר לוֹ: רְאֵה מַעֲשַיׂ כַמָּהּ נָאִים …
בכל בוקר היה שוקי יוצא לעבודתו במתחם האוניברסיטה. באחד הימים שוקי נתקע עם האופניים החשמליים שלו בשער היציאה והתיק שלו עם המחשב נפל על הרצפה. הוא ניסה בבית להדליק את המחשב, אבל המסך ריצד כל הזמן והיה נראה שקיימת בעיה במגעים. למחרת ניגש שוקי לאייל שהיה טכנאי המחשבים של האוניברסיטה ושאל: "אייל, אתה מוכן לעשות …
כְּשֶׁהוּא הִתְעוֹרֵר לֹא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג מָה קוֹרֶה סְבִיבוֹ. הַכּלֹ הָיָה חָשׁוּךְ, וְשֶׁקֶט מַחֲרִיד שָׂרַר בֶּחָלָל. הוּא לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע, לֹא הֵבִין וְלֹא זָכַר. כְּלוּם. אֵיךְ הִגִּיעַ לְכָאן? מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא שֶׁהִתְנַכֵּל לוֹ? מָה קָרָה לוֹ? לֹא הָיוּ לוֹ תְּשׁוּבוֹת, וְרַק שְׁאֵלוֹת הִתְוַסְּפוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע בְּמחֹוֹ. דּוֹנִי הֶחְלִיט לָקוּם וּלְנַסּוֹת לְגַשֵּׁשׁ סְבִיבוֹ. …
"הנה, שוב זה קורה לי!" אמר לעצמו נפתלי. הוא החל לרעוד ולהזיע והמחשבות החלו להתרוצץ במוחו במהירות. "הנה, אני הולך לעזוב את העולם…" חשב לעצמו וכתמי זיעה גדולים פשטו בבגדיו. המחשבות שהשתוללו במוחו על המוות המתקרב גרמו לו להרגיש גרוע הרבה יותר. בשארית כוחותיו הוא רץ אל הטלפון וחייג לכוחות ההצלה, וכעבור שתי דקות כבר …
השעה כבר הייתה מאוחרת בלילה, אבל הוויכוח בין שאקיר הסוחר לנאזים הפחח נמשך שעות ארוכות. "מה תעזור לך חכמתך, אם אתה עני מרוד?" טען שאקיר בלהט. "למי שהוא טיפש, הכסף לעולם לא יוכל לעזור!" אמר נאזים נחרצות. "אלו שטויות אתה מדבר! הכסף תמיד יכול להציל את האדם מכל גורל שהוא!" התנצח שוב שאקיר, אבל נאזים …
