פרופסור מלומד יצא להפלגה בים בסירה גדולה. את הסירה השיט ספן מבוגר, איש פשוט שלא ידע אפילו קרוא וכתוב. במהלך ההפלגה התרברב הפרופסור בידיעותיו, ושאל את הספן: "למדת פעם פיזיקה?" הספן השיב בשלילה, והפרופסור אמר: "חבל, הפסדת רבע מהחיים שלך". "ומתמטיקה למדת?" התעניין הפרופסור, והאיש השיב בשלילה. "חבל", אמר הפרופסור, "הפסדת רבע מהחיים שלך…" "ומה …
השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת כאשר הקהל בבית הכנסת סיים את תפילת שחרית של חג השבועות והגבאי החל למכור את העליות לתורה. כשהגיע לעליית 'שלישי' הכריז הגבאי: "עשרת הדיברות". העלייה נמכרה במחיר גבוה מהמקובל בבית הכנסת. אבל כשאדון ברוך עלה לתורה ל'שלישי', הוא הבחין שהעלייה שבה קוראים את עשרת הדיברות היא בכלל עליית 'רביעי', וכנראה …
שָׁלוֹם לָכֶם, קוֹרְאִים לִי דָּנִיאֵל, וַאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל אָחִי הַקָּטָן מִיכָאֵל. אֲנַחְנוּ מִתְגּוֹרְרִים בִּשְׁכוּנָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשְׁפָּחוֹת קְשׁוֹת יוֹם שֶׁמִּתְמוֹדְדוֹת עִם מֵרוֹץ הַחַיִּים. בַּבִּנְיָן מוּלֵנוּ לְמָשָׁל כִּמְעַט כָּל הַדַּיָּרִים הֵם כָּאֵלּוּ. אֲבָל הַסִּפּוּר שֶׁלִּי מְדַבֵּר עַל אַנְדְּרֵי, הַבֵּן שֶׁל יֵלֵנָה הַשְּׁכֵנָה מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבַּבִּנְיָן מִמּוּל. אֶת אַנְדְּרֵי רָאִינוּ כִּמְעַט כָּל יוֹם …
"מעולם לא חשבתי שאעבור בעיון על המדור הזה בעיתון", נאנח אליוט. "תמיד חשבתי שמודעות ה'דרושים' נמצאות שם בשביל אחרים…" "אל תיקח את זה קשה", אמרה לו הלן אשתו, "כל אדם יכול למצוא את עצמו מובטל בשלב מסוים בחייו ולחפש עבודה". אליוט נאנח ודפדף לעמוד הבא. "אולי תמצא עבודה מעניינת יותר מהעבודה הקודמת שלך. אני זוכר …
במשך שנתיים רצופות מילא ז'אן את תפקידו נאמנה כזקיף במשמר המלכה ויקטוריה. מדי בוקר עמד על משמרתו בחורף ובגשם, בקיץ ובשרב, עד שהגיעה העת לחזור הביתה לאשתו ולמשפחתו. הוא ארז את חפציו המועטים ויצא להיפרד מהידידים שרכש בשנתיים הללו בחצר הארמון. "כיצד תתפרנס מעכשיו?" שאל אותו טום מנהל האורווה המלכותית, וז'אן השיב: "יש ברשותי חלקת …
קיום המצוות וההלכה דומה לסימפוניה מוזיקאלית. כל מצווה וכל הלכה הן תו מסוים. לעשות בערך או 'באופן כללי', נשמע חובבני במקרה הטוב וזייפני במקרה הרע. רק כשמדייקים ומקפידים על כל פרט מצליחים להגיע לביצוע מושלם של קונצרט מדהים.
במסגרת עבודתו כלוכד נחשים הוזעק שי לבית פרטי באחד היישובים, בטענה שנראה במקום נחש ארסי. שי, איתר את הנחש, לכד אותו – ולאחר מכן, מחוסר מקום בכלובים המתאימים, הוא הכניס אותו לתיק המנהלים שלו וסגר את התיק. הוא המשיך משם לסידורים וחנה במרכז המסחרי הסמוך ונכנס לאחת החנויות כדי לבצע קניות. באותה שעה, הבחין סמי …
סוֹד הָאַחְדוּת וְאַהֲבָה בֵּין אֲנָשִׁים הוּא בַּכֹּחַ הַמְיֻחָד לְהַצְלִיחַ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ בָּהֶם לְבַד. כִּי כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּאַחְדוּת, אֶחָד וְעוֹד אֶחָד בִּכְלָל לֹא שָׁוֶה שְׁנַיִם; זֶה שָׁוֶה מִילְיוֹן!
בפרשתנו מפורטים הקורבנות של נשיאי השבטים השונים. חז"ל שואלים: מדוע התורה מאריכה וכותבת את קורבנו של כל נשיא ונשיא למרות שקורבנותיהם היו שווים? והתשובה היא: ממש כמו הנסיכים שבסיפור, כל נשיא הביא מעצמו ועל דעתו את הקורבן ולכן היה מקובל מאוד לפני הקב"ה וזכה לפירוט בתורה. גם בקיום המצוות אנו מקיימים את אותן המצוות כמו יתר בני ישראל, אך בנוסף לכך – עלינו לחפש את ההתחברות האישית שלנו ואת הכוונה המיוחדת שאנו מביאים עימנו לקיום המצוות.
