אַף אֶחָד לֹא הֵבִין מָה קָרָה לְמוֹשֵׁל הַמָּחוֹז. הַמְשָׁרְתִים שֶׁלּוֹ חָשְׁבוּ שֶׁהוּא הִשְׁתַּגַּע, אִשְׁתּוֹ טָעֲנָה שֶׁהוּא תָּמִיד לֹא הָיָה יוֹתֵר מִדַּי שָׁפוּי, וְאֵלֶּה שֶׁפָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ סֵרְבוּ לוֹמַר בְּפֶה מָלֵא שֶׁהוּא יָצָא מִדַּעְתּוֹ, אֲבָל חָשְׁבוּ כָּךְ בְּסֵתֶר לִבָּם. הַהוֹרָאָה שֶׁהֶעֱבִיר שָׁעָה קַלָּה קֹדֶם לָכֵן, הִיא שֶׁגָּרְמָה אֶת הַסְּעָרָה הַשְּׁקֵטָה הַזֹּאת, אֲבָל לְמַעֲשֶֹה הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ הֵחֵל יוֹמַיִם …
דן צעד לצד אביו כשבידו שקית ובה כל כספי הצדקה שצבר בקופה שבחדרו: תשעה שקלים ועשרים אגורות. באחת הסמטאות הסמוכות, ישב קבצן בגיל העמידה כשלצדו מוצב שלט: "תן צדקה – קבל עצה!". דן ניגש בחשש והושיט לו את השקית. "יש כאן את כל כספי הצדקה שאספתי – תשעה שקלים ועשרים אגורות…" אמר בחשש. הקבצן חייך …
בעיר סקרנטון בפנסילבניה היו שתי חנויות מוצרי חשמל גדולות, לאחת מהן קראו "המקררים של בוב" ולשנייה קראו "מלך החשמל". הבעלים של "המקררים של בוב", היה בוב ואנס, אדם ישר וטוב לב שתמיד שפע חיוכים. ואילו "מלך החשמל" היה ראלף מאצ'יו, בחור תככן ומלא כזבים. אמנם, העיר סקרנטון הייתה מספיק גדולה בשביל שני העסקים והם לא …
