הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל יְמֵי מִלְחֶמֶת חַרְבוֹת בַּרְזֶל לֹא הָיוּ קַלִּים. גַּם אֲנִי בְּתוֹר יֶלֶד הֵבַנְתִּי אֶת זֶה. הָחֵל מִשִּׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁאַבָּא וְאִמָּא נִהֲלוּ, וְעַד לַשְּׁמוּעוֹת שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ מִכָּל מִינֵי מְקוֹמוֹת. נִשְׁמְעוּ אַזְעָקוֹת גַּם בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי מִתְגּוֹרֵר בּוֹ, וּלְבַלּוֹת בַּמָּמָ"ד בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה זֹאת לֹא תָּמִיד חֲוָיָה נְעִימָה. לְצַעֲרִי, הָיוּ בַּמִּלְחָמָה הַזּוֹ הַרְבֵּה דְּבָרִים לֹא טוֹבִים, וַאֲנִי …
יעקב היה איש פשוט עם לב גדול. לא היה לו הרבה כסף, אבל את המעט שהיה לו הוא השתדל לחלוק עם כל מי שהיה צריך. הוא הצטיין בהכנסת אורחים ובגמילות חסדים. יום אחד התארח אצל יעקב רבי מפורסם שהגיע לעיירה. הרבי, שהתפעם מנדיבותו של יעקב ומטוב ליבו, בירך אותו בחום כי יתעשר ויזכה לשפע גדול. …
תלמידי האוניברסיטה היוקרתית היו בלחץ מתמיד לקראת המבחן המסכם של סוף הסמסטר שנחשב למכריע ביותר לכל התקופה. תומר הבחין שחברו לספסל הלימודים, מיקי, לחוץ מאוד מהמבחן. הוא פנה אליו ואמר: "מצאתי כדור מיוחד שעוזר לקשב וריכוז, הוא עולה מאה שקלים לכדור בודד, אבל הוא מביא אותך לביצועים חדים ומרוכזים. מעוניין?" מיקי הסכים ורכש את הכדור …
כבר מהיום הראשון שבו הגיע לעיר, החלו הלחשושים על אודותיו. היו כאלו שסיפרו שהוא גיבור מלחמה שאיבד את שפיותו בשדה הקרב, היו שסיפרו שהוא משוגע, אבל האמת הייתה שאיש לא ידע מהיכן הוא הגיע ובעיקר מה גרם לו להשתקע כאן. בכל יום הוא היה סובב ברחובות, לעיתים מקבץ נדבות, לעיתים מחלק בעצמו מתנות לעוברים ולשבים, …
"תעביר אליי את השק. כן, זה בדיוק. תודה!" אמר אחד הנוכחים ורוקן את המלט במרץ. "תניחו את זה כאן, פה זה מעולה!" נשמע קול עבה מאחור. "איך זה שאתה יבש?" נשמע קול צעיר מתבדח, ומייד לאחר מכן דלי מלא במים התרוקן על ראשו של אחד הנוכחים. בליל של קולות וקריאות נמרצות נשמעו במרחב. אנשים, בחורים …
לקצץ בנטיעות חקלאי ותיק ואיש כרמים לימד אותנו סוד מקצועי: את הזמורות הארוכות שגדלות בכרם הענבים צריך לקצוץ, ואז קורה קסם מופלא. פתאום כל הענפים הקטנים שיוצאים מהזמורה הראשית מתחילים לצמוח ולהתפשט. אם לא נעשה זאת, הענף הראשי ייקח את כל כוח הצמיחה יתארך ויתעבה, אבל הוא לא ישאיר כלום לענפים הקטנים שמהם יוצאים הענבים. …
צחי ושימי טיילו להם בפארק של השכונה, אלא שלפתע הבחין צחי בשטר של מאה שקלים שמונח בין השיחים בצד השני של השביל. הוא צעק לשימי בהתלהבות: "תפוס לי את השטר שם של המאה שקל, לפני שהרוח תעיף את זה!" שימי רץ לעבר השטר, אלא שבמקום להביא אותו לצחי הוא פשוט הכניס אותו לכיס. אבל צחי …
"דָּוִד אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי? דָּוִד!" שָׁמַעְתִּי אֶת הַקּוֹל הַכָּאוּב הַזֶּה בִּמְעֻמְעָם. הַקּוֹל הָיָה מָלֵא בְּהִיסְטֶרְיָה. אֲבָל אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי לְמִי שַׁיָּךְ הַקּוֹל הַזֶּה. הִרְגַּשְׁתִּי אֶת הָרִצְפָּה הַקָּרָה מִתְחַכֶּכֶת בְּגַבִּי וְאֶת רַקּוֹתַי הוֹלְמוֹת בְּעוֹצְמָהּ. "הַצִּילוּ, שֶׁמִּישֶׁהוּ יַזְמִין אַמְבּוּלַנְס!" הַקּוֹל הַהִיסְטֵרִי נִשְׁבַּר וְנֶחְלַשׁ. וַאֲנִי שָׁקַעְתִּי בָּעֲנָנִים שֶׁשִּׁיְּטוּ סְבִיבִי וְהָיָה לִי נָעִים לִשְׁקֹעַ בְּתוֹכָם. כְּשֶׁקַּמְתִּי, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי …
כבר למעלה ממאה שנים שהמפעל של וויליאמס תאצ'ר מייצר חטיפי שוקולד פופולריים במיוחד. הוא העסיק מאות עובדים חרוצים, מנהלים, ספקים, שליחים ופקחים שהתייצבו מידי יום לעבודתם הקבועה והשגרתית רק כדי להבטיח שמוצרי השוקולד המוצלחים ימשיכו להישאר על המדפים, כשהם זמינים לכל הלקוחות. הצרכנים של חטיפי השוקולד של וויליאמס היו לקוחות נאמנים במיוחד. למרות שחברות גדולות …
