בדרך ליריד
הַיָּרִיד הַגָּדוֹל בְּלַיְפְּצִיג הָמָה וְשָׁקַק אֲנָשִׁים. סוֹחֲרִים הִצִּיגוּ אֶת מַרְכֻּלְתָּם לַצִּבּוּר, יְלָדִים שִׂחֲקוּ, וְקוֹל צְחוֹקָם הַמָּתוֹק הִתְגַּלְגֵּל וְהִתְעַרְבֵּב עִם שְׁאַר קְרִיאוֹת הַסּוֹחֲרִים וְהַהֲמֻלָּה הָרַבָּה. גַּם בְּדוּכָנוֹ הַמְרֻוָּח שֶׁל שְׁמִיל הָעֲבוֹדָה הָיְתָה מְרֻבָּה. בְּכָל שָׁנָה, עוֹד כַּחֲצִי שָׁנָה קֹדֶם לָכֵן, הָיָה שְׁמִיל מִתְכּוֹנֵן לַיָּרִיד הַגָּדוֹל. הוּא הָיָה מֵכִין אֶת מֵיטַב סְחוֹרוֹתָיו, יוֹצֵר קְשָׁרִים עִם פְּקִידֵי מֶמְשָׁלָה …