נשמה טובה
שְׁמִי אַבְרָהָם לֵוִי (שֵׁם בָּדוּי), אֲנִי בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה וּכְשֶׁהָיִיתִי בֶּן שְׁמוֹנֶה, נוֹלַד יָאִיר אָחִי הַקָּטָן. הוּא הָיָה תִּינוֹק מָתוֹק וִיפֵהפֶה וְשָׁבָה אֶת לֵב כֻּלָּם בְּאֹפֶן מְיֻחָד. כְּשֶׁהוּא הָיָה בֶּן חָדְשַׁיִם וָחֵצִי בְּעֵרֶךְ, אִמִּי הֵחֵלָּה לָשִׂים לֵב שֶׁהוּא לֹא יוֹצֵר קֶשֶׁר עַיִן וְחַי בְּמֵעֵין בּוּעָה מִשֶּׁלּוֹ. הִיא קְצָת דַּאֲגָהּ, אֲבָל כֻּלָּם הִרְגִּיעוּ אוֹתָהּ וְאָמְרוּ: "תְּנִי …