פרשה: בראשית
גם הרע הוא לטובה?
שאלה: שלום הרב. נכון אנשים אומרים ש"הכול לטובה"? אז אני לא מבין איך אפשר להגיד את זה. אם יש לי חבר שבאה לו צרה. נגיד, פיטרו אותו מהעבודה או שחטף מחלה קשה. או שאדם שהוא אוהב נפטר פתאום. איך אני יכול להגיד לו למצוא את הטוב שבזה?! הוא חטף בומבה לפנים ומרגיש מסכן ועצוב. זו …
התורם שטעה
בהנהלת מרכז 'שלום לעם' החליטו להדפיס חולצות עם לוגו של הארגון, עבור ידידי הארגון פעילים ומתנדבים. אדון לוי התנדב לתרום את העלות של החולצות עבור הארגון, הוא ביקש הצעת מחיר וקיבל הצעת מחיר על סכום של 15 שקלים לחולצה, כפול 1,000 חולצות היה מדובר בעלות של 15,000 שקלים. משום מה, אדון לוי היה קצת עייף …
חבר שכזה
זֶה יוֹם יָפֶה מִדַּי בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקְרוּ בּוֹ דְּבָרִים עֲצוּבִים. הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ בַּסִּפּוּרִים, חִיְּכָה אֶל הָעוֹלָם וְשָׁלְחָה קַרְנַיִם מְלַטְּפוֹת לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב. גַּם הָרוּחַ רִפְרְפָה עַל פְּנֵי הָאֲנָשִׁים וְיִבְּשָׁה כָּל טִפַּת זֵעָה שֶׁהֵעֵזָּה לָצוּץ עַל מִצְחָם. הַצִּפּוֹרִים שָׁרוּ וְזִמְּרוּ לְבוֹרֵא עוֹלָם, וּבְאֹפֶן כְּלָלִי הָעוֹלָם הָיָה נִרְאֶה נֶהֱדָר. לַמְרוֹת הַכֹּל אִיצִיק הִרְגִּישׁ שֶׁזֶּה יוֹם לֹא מֻצְלָח. זֶה …
מכנה משותף
כשהפלאפון צלצל מוקדם בבוקר על השידה שליד מיטתו, סמל הנרי ג'נסון לא הופתע. הוא הביט במסך, ענה לשיחה ואמר בקול בעל יציבות מעורערת כראוי למי שמתעורר לאחר שינה קצרה: "בוקר טוב המפקד, תן לי לנחש: עוד פריצה לבית בעיר?" "בהחלט כן!", ענה הקול מצדו השני של הקו: "ובדיוק באותם מאפיינים של 'הפורץ האמיץ' פעולה שקטה, …
חדשות מיותרות
בסך הכול חמשת אלפים תושבים גרו בווטרלון, עיירה שהייתה עוד משבצת קטנה בשטחי הענק של קנדה הכוללים עשרות עיירות נשכחות שמבליחות לרגע ליד הכביש המהיר ונבלעות שוב ברקע. מקומות מהסוג הזה נהוג לתאר בתואר "עיירה מנומנמת", רק שנמנום הוא מצב זמני ולכן במקרה של ווטרלון, היה נכון יותר לומר "עיירה בתרדמת" – מכיוון שזה היה …
ממלכה של חסידות
יום רביעי, ג' במרחשון מסופר על המגיד ממזריטש, תלמידו של ה"בעל שם טוב": בילדותו ראה את אמו בוכה על כך שמגילת היוחסין העתיקה של המשפחה, שהגיעה עד דוד המלך, אבדה בשריפה. אמר לה הילד: "אמא, אל תבכי. אני מבטיח לך שכאשר אגדל, אכתוב לך מגילת יוחסין חדשה שתתחיל בי". ואכן, המגיד היה ראש שושלת של …
שאלה מס' 613
השקיות שהיו בידיו של אדון כהן המבוגר היו כבדות במיוחד והוא עשה את דרכו באיטיות. אלא שבדיוק הוא הבחין בעגלה של הסופר השכונתי שעמדה באמצע הרחוב, אדון כהן לא חשב פעמיים ומיהר להעמיס את השקיות על העגלה וללכת הביתה. כשהגיע לבניין, השאיר את העגלה בחדר המדרגות מתוך רצון להחזיר אותה מאוחר יותר כשיצא מהבית. אלא …